נגישות

פוסטים מומלצים

עתירה לבג"צ

עתירה: משרד התחבורה השיק שירות חדש - ושכח את בעלי מוגבלות

פרק הנגישות (פרק ה1) בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

 

רקע

"נגישות לסביבתו של אדם היא בעבורו מפתח לשילוב אמיתי בחברה ולשוויון הזדמנויות. בראש ובראשונה עבור האדם עם המוגבלות עצמו, הנגישות נחוצה להשתתפותו במגוון הפעילויות בחברה ככל אדם אחר. אולם לנגישות פן חשוב נוסף, והוא ה"נראות" של אנשים עם מוגבלות בחברה. עצם נוכחותם של אנשים עם מוגבלות בקהילה מביא לכך שילדים כמבוגרים פוגשים ציבור זה ברמה החברה המיידית. מכאן גם קצרה הדרך לשותפות ולהשתתפות רבה יותר בחיים הפוליטיים, הציבוריים והמקצועיים"

 

מתוך הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון - נגישות וכו'), 18/12/2000

 

הישגים בולטים

  • 1996 - הגשת עתירה לבית המשפט העליון בעניינו של שחר בוצר, תלמיד בן 14 שבית ספרו לא היה נגיש. בית המשפט הורה להנגיש את בית הספר. השופט ברק קבע בפסק דינו את עקרונות היסוד ביחס לאנשים עם מוגבלות בישראל:
    "הנכה הוא אדם שווה זכויות. אין הוא מצוי מחוץ לחברה או בשוליה.  הוא חבר רגיל בחברה בה הוא חי. מטרת ההסדרים אינה להיטיב איתו בבדידותו, אלא לשלב ו -תוך שימוש לעיתים בהעדפה מתקנת – במרקם הרגיל של חיי החברה." 

  • 1998 – הובלת חקיקתו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובו בין היתר פרק שדורש להנגיש תחבורה ציבורית לאנשים עם מוגבלות: אוטובוסים עירוניים, רכבות, כלי טיס וכלי שיט. בנוסף, החוק אוסר על הפליה במקומות עבודה – ודורש התאמת מקומות עבודה לאנשים עם מוגבלויות שונות, ומקים את נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות – גוף במשרד המשפטים, שבין תפקידיו המרכזיים – פיקוח על יישום חובות הנגישות.

  • 1999 – הגשת עתירה לבית המשפט העליון בעניין חוסר נגישותן של קלפיות. בעקבות הגשת העתירה, ובלחץ בית המשפט, התקבל חוק בכנסת שקובע כי אדם עם מוגבלות זכאי להצביע בכל קלפי נגישה, גם אם אינו רשום אליה. עוד קובע החוק חובה להגדיל את מספר הקלפיות הנגישות.

  • 2000 – הגשת עתירה נגד משרד התחבורה וחברות האוטובוסים על אי יישומו של פרק התחבורה הציבורית בחוק השוויון. בעקבות הגשת העתירה, חברות האוטובוסים הפסיקו לייבא אוטובוסים לא נגישים, ומשרד התחבורה, ביחד עם ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ובמעורבות רבה מצד ארגון בזכות, החלו לקדם את התקנות שקובעות כיצד להנגיש תחבורה ציבורית לאנשים עם מוגבלות.

  • 2005 – הובלת חקיקתו של פרק הנגישות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הפרק קובע, כי כל מקום שפתוח לציבור, וכל שירות שניתן לציבור, צריכים להיות נגישים לאנשים עם כל סוגי המוגבלויות. החוק קובע פטורים מסויימים מחובות הנגישות, וכן את תקופות הזמן שיש להשלים את ביצוע ההנגשה. בנוסף, החוק נותן כלים לאנשים עם מוגבלות לפעול למימוש זכותם לנגישות.

  • 2008 – הצטרפות לעתירה לבית המשפט העליון להתקנתן של תקנות הנגישות. ב- 2012  בית המשפט הוציא צו מוחלט, שהורה למשרדי הממשלה להעביר לכנסת את התקנות לפי המועדים שהתחייבו. בצעד נדיר, בית המשפט החליט "להותיר את העתירה תלויה ועומדת, תוך עדכון בית המשפט באופן שיאיץ ככל הניתן את הטיפול בתקנות חשובות אלה", על תקן "שמרטף" לרשויות. מאז העתירה עודנה תלויה ועומדת.

  • 2011 – הגשת עתירה להנגשת ספרים, חומרי למידה ובחינות בגרות לתלמידים עם מוגבלות בראיה. בעקבות העתירה, משרד החינוך התחייב לפעול להנגשת ספרי לימוד, חומרי לימוד פנימיים ובחינות בגרות לתלמידים עם מוגבלות בראייה, וכן פורסם חוזר מנכ"ל בנושא.

  • 2016 - הגשת עתירה להנגשת אוטובוסים במזרח ירושלים. בעקבות העתירה, נרכשו אוטובוסים נגישים והונגשו תחנות אוטובוסים.

  • 2019 – הגשת עתירה לבית המשפט העליון (ביחד עם "נגישות ישראל") להנגשתו של שירות תחבורה חדש של קו אוטובוס, שמגיע לפי קריאה ("שירות מותאם ביקוש"). טרם ניתן פסק דין.

  • 1996 - הגשת עתירה לבית המשפט העליון בעניינו של שחר בוצר, תלמיד בן 14 שבית ספרו לא היה נגיש. בית המשפט הורה להנגיש את בית הספר. השופט ברק קבע בפסק דינו את עקרונות היסוד ביחס לאנשים עם מוגבלות בישראל:
    "הנכה הוא אדם שווה זכויות. אין הוא מצוי מחוץ לחברה או בשוליה.  הוא חבר רגיל בחברה בה הוא חי. מטרת ההסדרים אינה להיטיב איתו בבדידותו, אלא לשלב ו -תוך שימוש לעיתים בהעדפה מתקנת – במרקם הרגיל של חיי החברה." 

  • 1998 – הובלת חקיקתו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובו בין היתר פרק שדורש להנגיש תחבורה ציבורית לאנשים עם מוגבלות: אוטובוסים עירוניים, רכבות, כלי טיס וכלי שיט. בנוסף, החוק אוסר על הפליה במקומות עבודה – ודורש התאמת מקומות עבודה לאנשים עם מוגבלויות שונות, ומקים את נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות – גוף במשרד המשפטים, שבין תפקידיו המרכזיים – פיקוח על יישום חובות הנגישות.

  • 1999 – הגשת עתירה לבית המשפט העליון בעניין חוסר נגישותן של קלפיות. בעקבות הגשת העתירה, ובלחץ בית המשפט, התקבל חוק בכנסת שקובע כי אדם עם מוגבלות זכאי להצביע בכל קלפי נגישה, גם אם אינו רשום אליה. עוד קובע החוק חובה להגדיל את מספר הקלפיות הנגישות.

  • 2000 – הגשת עתירה נגד משרד התחבורה וחברות האוטובוסים על אי יישומו של פרק התחבורה הציבורית בחוק השוויון. בעקבות הגשת העתירה, חברות האוטובוסים הפסיקו לייבא אוטובוסים לא נגישים, ומשרד התחבורה, ביחד עם ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ובמעורבות רבה מצד ארגון בזכות, החלו לקדם את התקנות שקובעות כיצד להנגיש תחבורה ציבורית לאנשים עם מוגבלות.

  • 2005 – הובלת חקיקתו של פרק הנגישות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הפרק קובע, כי כל מקום שפתוח לציבור, וכל שירות שניתן לציבור, צריכים להיות נגישים לאנשים עם כל סוגי המוגבלויות. החוק קובע פטורים מסויימים מחובות הנגישות, וכן את תקופות הזמן שיש להשלים את ביצוע ההנגשה. בנוסף, החוק נותן כלים לאנשים עם מוגבלות לפעול למימוש זכותם לנגישות.

  • 2008 – הצטרפות לעתירה לבית המשפט העליון להתקנתן של תקנות הנגישות. ב- 2012  בית המשפט הוציא צו מוחלט, שהורה למשרדי הממשלה להעביר לכנסת את התקנות לפי המועדים שהתחייבו. בצעד נדיר, בית המשפט החליט "להותיר את העתירה תלויה ועומדת, תוך עדכון בית המשפט באופן שיאיץ ככל הניתן את הטיפול בתקנות חשובות אלה", על תקן "שמרטף" לרשויות. מאז העתירה עודנה תלויה ועומדת.

  • 2011 – הגשת עתירה להנגשת ספרים, חומרי למידה ובחינות בגרות לתלמידים עם מוגבלות בראיה. בעקבות העתירה, משרד החינוך התחייב לפעול להנגשת ספרי לימוד, חומרי לימוד פנימיים ובחינות בגרות לתלמידים עם מוגבלות בראייה, וכן פורסם חוזר מנכ"ל בנושא.

  • 2016 - הגשת עתירה להנגשת אוטובוסים במזרח ירושלים. בעקבות העתירה, נרכשו אוטובוסים נגישים והונגשו תחנות אוטובוסים.

  • 2019 – הגשת עתירה לבית המשפט העליון (ביחד עם "נגישות ישראל") להנגשתו של שירות תחבורה חדש של קו אוטובוס, שמגיע לפי קריאה ("שירות מותאם ביקוש"). טרם ניתן פסק דין.

 

לקריאה נוספת