// נגישות לצדק

פוסטים מומלצים

פסק דין דימיטרי סושנסקי

תיק ראשון בו בוצע הליך הנגשה בבית משפט לתביעות קטנות

פסק דין פלונית

תיק יחיד בישראל שהתנהל כולו באמצעות תקשורת תומכת וחליפית

חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית)

תקשורת חלופית | נגישות לצדק

 

הזכות להליכים משפטיים נגישים

בסוף שנת 2005 התקבל בכנסת חוק חדשני ופורץ דרך בקנה מידה עולמי, חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית), אותו יזם ארגון בזכות. מדובר באחד החוקים המתקדמים בעולם בתחום, והוא מאפשר התאמות בהליך הפלילי (עם התייחסות מסוימת גם להליכים אזרחיים) לאנשים עם מוגבלות שכלית, נפשית ואוטיזם, כך שיוכלו לקחת חלק אמתי בהליך המשפטי ולהביא את גרסתם המלאה בפני חוקר המשטרה והשופט. החוק מציע מגוון התאמות, שניתן להשתמש בהן כדי לאפשר לאדם עם המוגבלות להעיד עדות קוהרנטית: העדה בדלתיים סגורות ושלא בפני הנאשם, הסרת מדי המשפט והגלימות, העדה בלשכת השופט או מחוץ לכותלי בית המשפט, הסתייעות בתקשורת תומכת וחלופית, נוכחות של מלווה שינסוך ביטחון בעד עם מוגבלות, הסתייעות במנגיש צדק (יועץ, בלשון החוק) שיסייע לבעל הדין במתן העדות, הקדמת מועד מסירת העדות ועוד. בנוסף, החוק קובע שאנשים עם מוגבלות שכלית ייחקרו על ידי חוקר מיוחד, שהוא איש מקצוע שעבר הכשרה מיוחדת, החקירות  תתועדנה בווידאו, ובמקרים יוצאי דופן, בהם האדם עם המוגבלות אינו יכול להעיד בשום אופן במשפט, החוקר יעיד במקומו, וקלטת החקירה תשמש במקום העדות. על מנת להרשיע את התוקף על סמך עדות זו, יידרש סיוע.


בשנת 2013 הותקנו תקנות נגישות השירות המחייבות את הנגשת המערכת המשפטית כולה, גם בהליכים משפטיים אזרחיים וגם בהליכים מעין שיפוטיים (כמו ועדות רפואיות). במקביל, במסגרת פרויקט מיוחד, הנגיש ארגון בזכות מאז חקיקת חוק הליכי חקירה והעדה ועד היום מאות הליכים משפטיים עבור אנשים עם מוגבלות, במשטרה ובבתי המשפט. 

רקע

אנשים עם מוגבלות הם קורבנות קלים יותר לעבירות מין ואלימות מאנשים ללא מוגבלות. הם חווים אלימות פיזית, נפשית ומינית בשיעור גבוה מאנשים ללא מוגבלות. הצורך שלהם בסיוע הופך אותם לפגיעים, ומפחית את יכולתם להתנגד ולדווח כשהם מותקפים. הם מחונכים להיות ממושמעים ופסיביים, מה שגורם לכך שלא תמיד הם מסוגלים להתנגד לניצול או לאלימות מחמת חוסר מיומנות, חוסר ביטחון וחינוך לסבילות. חלקם אינם מסוגלים לדווח על תקיפה שעברו, אם בגלל בעיות שפה ותקשורת, אם בגלל פחד, ואם מחוסר הבנה של הסיטואציה. אחוז התקיפות המדווח קטן בהרבה מזה שבמציאות. התוקפים מודעים לנקודת תורפה זו ומנצלים אותה.


אותן סיבות, בעטיין אדם עם מוגבלות חשוף לעבירות, עלולות להוביל למעורבותו במעשים פליליים: גורמים עברייניים מנצלים את כמיהתם של אנשים עם מוגבלות לחברה או את חוסר הביטחון שלהם, וגוררים אותם לפעילות פלילית. לעיתים אנשים עם מוגבלות שותפים למעשה פלילי אף מבלי להבין את הפסול שבו: כך למשל אדם עם מוגבלות עלול להיענות לבקשתו של חבר להוציא חפץ מבית זר – מבלי להבין שמדובר בגניבה.


בחקירת אנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית, ובהערכת עדותם, נדרש שימוש בכלים מקצועיים, שלא תמיד נמצאים בידי המשטרה ובית המשפט. לחוקרי משטרה אין את היכולת המקצועית לחקור אנשים עם מוגבלות, תחום הדורש ידע מיוחד ומיומנות גבוהה. בבתי המשפט לא תמיד מבוצעות התאמות, שמאפשרות לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית להעיד עדות קוהרנטית. שופטים ביטאו קושי זה במספר פסקי דין (ראו למשל ת"פ (י-ם) 145/99). התוצאות קשות: קשה מאד להרשיע את תוקפיהם של אנשים מחד, ומאידך - קל מדי לחלץ מהם הודאות שווא כאשר הם חשודים בעבירה.

 

הישגים בולטים

  1. חקיקת חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית) 2005

  2. התקנת תקנות נגישות השירות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הסעיפים העוסקים בהנגשת המשטרה, בתי המשפט, בתי הכלא וערכאות מעין שיפוטיות.

  3. פיתוח כלים ייחודיים להנגשת צדק במשטרה ובבתי המשפט.

  4. הנגשת כ-900 תיקים בהם מעורב אדם עם מוגבלות כקרבן עבירה, כחשוד או כנאשם, כתובע וכנתבע.

  5. קורס ראשון מסוגו להכשרת מנגישי צדק, שנערך על ידי ארגון בזכות והחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב. עשרים ושבעה סטודנטים עברו הכשרה בת 100 שעות, מתוכן 70 שעות למידה עיונית ושלושים שעות התנסות מעשית בהנגשת תיקים.

  6. מאות הכשרות של בזכות במשטרה, בפרקליטות, בסנגוריה הציבורית, בלשכת עורכי הדין ובהשתלמויות שופטים.

  7. החקיקה ופרויקט הליווי של בזכות היוו בסיס לכתיבת סעיף 13 באמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות.

  8. קידום נגישות לצדק בעולם, במדינות אפריקה, מקסיקו והודו, וייעוץ במדינות נוספות.

יעדים לשנים 2018-2019:

  1. פיתוח שירות הנגשת צדק באמצעות קורסי הכשרה נוספים.

  2. קידום ההכרה בהנגשת צדק כמקצוע מוכר.

  3. לקיחת אחריות מלאה של המדינה על מתן השירות של הנגשת צדק בבתי המשפט, מבחינת מימון וזמינות השירות.

  4. הפקת דוח מסכם של התפתחות הנגשת צדק בישראל, ונייר מדיניות ובו המלצות להמשך הטמעה של החוק

 

לקריאה נוספת

 

ארכיון

ציר זמן

 

נקודות ציון

פעילות בזכות

פתיחת קורס ראשון בישראל של מנגישי צדק. הקורס נערך בשיתוף ארגון בזכות ואוניברסיטת תל אביב

2017

2014

תחילתה של עבודה בינלאומית של בזכות לקידום נגישות לצדק באפריקה

2013

התקנת תקנות נגישות השירות ובהן התאמות בחקירה, בבתי משפט, בבתי מעצר ובבתי כלא

2012

בזכות בשיתוף משרד החוץ ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מציגים באו"ם את החוק בישראל ואת דרכי יישומו

2007

הקמת היחידה לחקירות מיוחדות במשרד הרווחה, בה נחקרים באופן מונגש אנשים עם מוגבלות שכלית

חקיקת חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית)

2005

פרויקט הליך הוגן יוצא לדרך. מטרתו, להנגיש את ההליך המשפטי לאנשים עם מוגבלות שכלית, נפשית ואוטיזם

2003