top of page

פרשת מותם של שלושת הדיירים ממוסד בית דפנה לאנשים עם מוגבלות: הפרקליטות החליטה לסגור את התיק

  • bizchut
  • 21 במאי
  • זמן קריאה 2 דקות

עודכן: 28 במאי

כמעט שלוש שנים לאחר המחדל שהביא למותם של שלושה דיירים במוסד ולאישפוזם של עשרות דיירים נוספים, דווח אתמול בכאן 11 ובתכנית "סדר יום" עם קרן נויבך שהפרקליטות החליטה לסגור את תיק חקירת מותם של שלושת הדיירים ממוסד בית דפנה, בהעדר תשתית ראייתית מספקת.

ברמת המיקרו, היה חובה שהאירוע עצמו ייחקר וייבדק כמו שצריך: החשד היה להרעלת מזון, אולם לא בוצעו נתיחות שלאחר המוות שאיששו זאת. המפעילים, משרד הרווחה ומשרד הבריאות לא שיתפו את המשפחות במתרחש, הכל היה תחת מעטה של הסתרה וקרה מהר מאוד, כך שהם גם לא הבינו שמדובר באירוע דרמטי שמצריך הליך של נתיחה שלאחר המוות. ועד היום, כפי שטוענת אלה, אחותו של פליקס וייסבלט, אחד הנפטרים - היא לא יודעת ממה הוא נפטר: "אין דבר כזה ששלושה אנשים הלכו ביממה ואף אחד לא אשם. אין תשובות... הגענו לשבעה מעגלי מוות ואנחנו לא יודעים את האמת. איך זה יכול להיות? אמרו שזה קרה מהרעלה, אחר כך אמרו שלא. כל פעם משהו אחר".


ברמת המאקרו, האירוע הזה הוא רק סימפטום של תופעה רחבה יותר: תופעת המוסדות לאנשים עם מוגבלות, שעל הבעייתיות, הסכנות והפגיעה המתמשכת בזכויות אדם הטמונות בה אנחנו בבזכות מתריעים כבר שנים. ועדת דותן, בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן שהוקמה בעקבות האירועים בבית דפנה ובבני ציון הוסיפה וחיזקה את דברינו. כפי שנכתב בדוח הוועדה: "במסגרות דיור חוץ-ביתיות, בעיקר במעונות ובהוסטלים, ניתן למצוא תופעות מזעזעות מאין כמותן, בלתי-נסבלות ובלתי מתקבלות על הדעת או על הלב." הוועדה קבעה באופן חד משמעי כי שורש הבעיה טמון בעצם קיומם של מוסדות והוסטלים לאנשים עם מוגבלות. לפיכך המלצתה המרכזית של הוועדה היתה יישום תכנית לאומית של אל מיסוד ומעבר לחיים בקהילה, תהליך שיש להשלימו בטווח זמן של חמש שנים. בפועל? מעל שנתיים מאז פורסם דוח הוועדה, ושלוש שנים מאז נחקק חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, ומוסדות והוסטלים לאנשים עם מוגבלות ממשיכים להתקיים במדינת ישראל. אנחנו בבזכות נמשיך לקרוא בקול רם לסגירתם של המוסדות וההוסטלים ולהיאבק בעד זכותם של אנשים עם מוגבלות לחיים עצמאיים בקהילה- לשוויון, חופש וכבוד.




Comments

bottom of page