"אני כל הזמן במקום של הסברה של הסיפור שלי. אני פה. זו אני וזה מה שאני מביאה ואני לא מתנצלת ולא מתביישת. אני אישה חזקה"
- bizchut
- 25 במרץ
- זמן קריאה 6 דקות
לכבוד חודש האישה החלטנו להקדיש את הבמה לנשים עם מוגבלות שפורצות דרך ולראיין את יהודית גולן, אישה חזקה ומרשימה. יהודית מספרת את הסיפור האישי שלה כמתמודדת נפש בעשרים השנים האחרונות ומנגישה את החוויה הנפשית הפנימית שלה דרך ציורים שמציירת. חשוב לה לקדם הסברה בתחום בריאות הנפש, באמצעות חשיפת הסיפור האישי, במטרה לצמצם סטיגמות כלפי מתמודדי הנפש ולאפשר שיח מכיל ומקבל. הריאיון איתה לימד אותנו כמה דברים משמעותיים על התמודדות, מוגבלות, עוצמה נשית ואקטיביזם. מאת: אפרת וינשטיין, מנהלת דיגיטל ולילך בר, אחראית תחום קהילה- ארגון בזכות עריכה: אפרת וינשטיין
את הריאיון אנחנו מקיימות בשעת צהריים מוקדמת, יום אחרי פורים "משולש" שיהודית מספרת שאצלם בלוד חגגו אותו במשך יומיים: "ככה זה היה נהוג בערים כמו לוד, שהיו מוקפות חומה". אחרי החגיגות האינטנסיביות, היא מודה, היא בעיקר עייפה אבל גם שמחה לראות שילדיה נהנו.
פניה מחייכות ועל ראשה היא עוטה סרט תכלת שמבליט את עיניה הבהירות. היא נשואה לאסף, כתב בעיתון "ישראל היום" ואמא לארבעה ילדים. כיום היא עוסקת בכתיבה ובעלת תואר ראשון בחינוך, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה ותעודה במשחק ותסריטאות.
מזה 21 שנים שהיא מתמודדת נפש: מתמודדת עם הפרעת מצב רוח (היפו- מאניה) שמלווה בהתקפים פסיכוטיים. ההתקף הראשון שלה התרחש בזמן שהיתה סטודנטית בשנתה השלישית ללימודי התואר הראשון לאחר שחרורה מהאשפוז, חזרה ללימודים והשלימה את התואר.
"באותה התקופה התאשפזתי לצד אבא שלי" היא מספרת "שגם הוא היה מתמודד נפש. התאשפזנו באותו בית חולים, אני במחלקה אחת, הוא במחלקה אחרת. הדבר שאני זוכרת יותר מכל הוא שהסתכלתי עליו וראיתי כמה הוא מיואש, הוא היה בן 50 אז, אדם שאיבד את הרצון לחיות. והוא היה לי כמו תמונת ראי. הסתכלתי עליו ואמרתי לעצמי- אני אעשה הכל כדי לשמור על חיוניות. אני אתאמץ ואשיג ואעשה כל מה שאני יכולה כדי לחיות את החיים כמה שיותר רגילים, לא אניח לשחיקה הנפשית לפעול עליי ולא אשכח את עצמי. היה לי חשוב להמשיך את החיים".
יהודית גולן
"קודם כל המשכתי בלימודי התואר. במשך שלוש עשרה השנים שחלפו מההתקף הראשון ועד להתקף הפסיכוטי הבא, עברתי דרך עם עצמי – מבושה והסתגרות לפתיחות ושיתוף. ואחת ההחלטות המשמעותיות שקיבלתי היא שאני לא שותקת. אני מעירה כשאני שומעת הערות פוגעניות או סטיגמטיות. אני מדברת, ויש לזה מחיר. זה אומר שאם מישהו יגיד איזושהי אמירה לא במקום, נגיד "הפושעים האלה הם חולי נפש", כלומר יעשה את הקישור הזה- אני אעיר, אני אגיד על זה משהו. אין מישהו שמכיר אותי ולא יודע שאני מתמודדת נפש ואני הכי שלמה עם עצמי ,על כל חלקיי."
-יכולה לתת דוגמה מהיומיום, איך לדבר על ההתמודדות הנפשית שלך עזר לייצר שינוי?
"בתקופה בה אירע ההתקף השני שלי, הייתי בשנה השלישית ללימודי המשחק. עדיין הגעתי ללימודים פעם בשבוע. היתה סטודנטית שכל פעם שעלה נושא שקשור למתמודדי נפש, היתה אומרת "החולי נפש האלה" ומתפוצצת מצחוק כאילו שזה הדבר הכי מצחיק בעולם. ואמרתי לעצמי שאני רוצה לשבת ולספר לסטודנטים שאני מתמודדת אבל אני פוחדת מאיך שהיא (אותה סטודנטית), תגיב לי. שיתפתי את המרצה והיא אמרה לי שהיא תהיה שם ותתמוך בי. באחד המפגשים קיבלתי החלטה שאני מספרת לכולם שאני חולת נפש (כן, קראתי לזה ככה ולא מתמודדת) וזה לא רחוק. זו מחלה של המוח, כמו שסוכרת היא מחלה, שמשבשת את התפקוד ההורמונלי וזה מה שמייצר את ההתקפים הפסיכוטיים וההשפעה על ההתנהגות.
זו היתה הפעם שהיה לי ממש קשה לספר שאני מתמודדת וזה מה שיש לי. הסטודנטים ניגשו אליי בהפסקה וקיבלתי המון תגובות חיוביות אבל עדיין פחדתי מאותה סטודנטית שתבוא ותצחק עליי. שבוע לאחר מכן, באחד הבקרים, הגענו שתינו ראשונות ופשוט ישבנו לשיחה פתוחה והכי טבעית שיש. ומאותו הרגע היא הפסיקה לצחוק על מתמודדי נפש. כשמכירים מישהו כזה באופן אישי זה עושה את ההבדל."
**************************************************************************
"במשך שלוש עשרה השנים שחלפו מההתקף הראשון ועד להתקף הפסיכוטי הבא, עברתי דרך עם עצמי – מבושה והסתגרות לפתיחות ושיתוף. ואחת ההחלטות המשמעותיות שקיבלתי היא שאני לא שותקת. אני מעירה כשאני שומעת הערות פוגעניות או סטיגמטיות. אני מדברת, ויש לזה מחיר."
**************************************************************************
"עבורי הציור הוא הנגשה"
אחד האמצעים שבעזרתם מנסה יהודית להמשיג לאנשים מבחוץ את החוויה הפנימית שלה כמתמודדת נפש הוא הציור:" עבורי הציור הוא הנגשה. הוא לבוא ולהביא את התוכן שלי לעולם, את מה שיש לי בפנים, את מה שאני חווה. להמשיג את החוויה של דיכאון, של התקף פסיכוטי, של ההתמודדות שלי מול הסביבה – איך אני רואה שהסביבה רואה אותי. זה גם להנגיש למתמודדי נפש את העולם שלי (ציוריה תלויים עד היום במרכז טיפול היום בו שהתה-א"ו) כי הרבה יכולים להזדהות, וגם להנגיש לסביבה החיצונית מה זה בעצם אומר להיות מתמודד נפש ומה אני חווה. בסופו של דבר, מתמודדי נפש מרגישים את מה שרוב בני האדם מרגישים , רק בעוצמה גדולה יותר ובאופן כזה שזה פוגע בתפקוד. הרי לכולנו יש ימים שאין לנו כוח לקום בבוקר ולא בא לנו, אצלנו המתמודדים זה 'אין כוח' מסוג אחר קצת. זה יותר קשה".
"בחברה יש איזושהי התעוררות ורצון להבין את מתמודדי הנפש"
כאמור, סל שיקום הוא מענה מסוג אחד שבא במטרה לאפשר למתמודדי הנפש להשתלב בקהילה. כדי לייצר שילוב אמיתי, יש צורך בשינוי משמעותי. כזה שמנפץ דעות קדומות וסטיגמות כלפי מתמודדי נפש בחברה הישראלית."מבחינת החברה יש איזושהי התעוררות" מספרת יהודית "בחברה כן יש רצון להכיר, להבין את המקום הזה של מתמודדי נפש. אני מאמינה שאנשים לא עושים דברים מרוע לב, זה פשוט מחוסר ידע, חוסר מודעות וחוסר פניות. אני כל הזמן במקום הזה של הסברה והעלאת מודעות ולספר את הסיפור שלי, המסר העיקרי שלי הוא: יש לי עמוד שדרה, אני פה, זו אני וזה מה שאני מביאה ואני לא מתנצלת ולא מתביישת". ועם עמוד שדרה ומרכז חזק כמו שלה, יהודית עסוקה בעשייה אקטיביסטית רחבה במטרה להפיץ את המסר שמתמודדי הנפש הם אחרי הכל, אנשים כמוני וכמוך:
אני מעבירה הרצאות עם הסיפור שלי מול קהלים שונים, כולל בתוך הקהילה שלי ובפני סטודנטים לרפואה ולעבודה סוציאלית. השתתפתי בסדרת רשת "עכשיו תורי" (המפגישה בין אנשים עם מוגבלויות לאנשים ללא מוגבלויות, מטעם רשת המרכזים הקהילתיים בבית שמש-א"ו). עברתי הכשרה של "אנוש" בתוכנית דו שיח, שזו תכנית שמכשירה מתמודדי נפש להרצות את הסיפור שלהם באופן מאוד מקצועי במטרה להעלות את המודעות ולהפחית סטיגמות. דרך דו שיח הגעתי למכון טל שעשו פרויקט בשיתוף אונניברסיטת הארווארד במטרה להפחית סטיגמות. הם צילמו את המתמודדים, ביניהם אני, בשילוב של ציטוט מסיפור החיים שלהם והעלו את זה על גבי פוסטרים ענקיים שפורסמו בתחנות רכבת. השתתפתי גם בכנס בריאות הנפש של "כיפה" שם עלה סרטון שהם צילמו "סליחה על השאלה" בנושא בריאות הנפש. אני גם מתנדבת בארגון מש"ה- מילים שעושות הבדל, שזו תנועה למניעת אובדנות. בארגון מתנדבים אנשים שאו הם או קרובים שלהם עברו נסיון אובדני,. אני פועלת שם מתוך הניסיון שלי ויחד עם מתנדבים נוספים אנו מעניקים להם ליווי קצר מועד ומקנים להם כלים איך להוריד את הסיכון האובדני שבו מצויים קרוביהם. בבסיס עומדת ההבנה שקהילה מצילה חיים. שקהילה שמחזיקה באופן מסוים את הסיפור האובדני יכולה להפחית את הסיכון האובדני, בין אם זה על ידי שיח רגיש, תמיכה, תקשורת אחד עם השני. את כל זה אנחנו מלמדים אותם.
לאחרונה הצטרפתי לקבוצת האקטיביזם של בזכות. זו קבוצה של מתמודדי ומתמודדות נפש שפועלים יחד כדי לעשות שינוי מדיניות בנושאים של שירותי שיקום בקהילה. הצטרפתי כי מעניינת אותי הזירה של הכנסת והחקיקה. אני מבינה שהחוקים הרבה פעמים לא מיושמים כמו שצריך , ושהתפקיד שלנו הוא לעבוד מול מקבלי ההחלטות כדי לוודא שהדברים יקרו. בקבוצה אנחנו לומדים להבין את החוק ולהבין מה אנחנו צריכים ומה קורה בשטח. בקבוצה כולם באים לעשות טוב, אני משתדלת להביא את עצמי ומה שאני יכולה ומקווה שזו תהיה קבוצה עם כוח. ושנהיה גוף שמקבלי ההחלטות יידעו שאפשר לדבר איתנו ולא מעלינו."
******************************************************************* "בחברה כן יש רצון להכיר, להבין את המקום הזה של מתמודדי נפש. אני מאמינה שאנשים לא עושים דברים מרוע לב, זה פשוט מחוסר ידע, חוסר מודעות וחוסר פניות. אני כל הזמן במקום הזה של הסברה והעלאת מודעות ולספר את הסיפור שלי, המסר העיקרי שלי הוא: יש לי עמוד שדרה, אני פה, זו אני וזה מה שאני מביאה ואני לא מתנצלת ולא מתביישת"
**************************************************************************
לסיכום, ברוח חודש האישה: את מרגישה שאת מצליחה? מצליחה לעמוד בהחלטות שלקחת על עצמך?
"כן. הצלחתי לסיים את התואר והקמתי משפחה. אני נשואה ואימא לארבעה ילדים, אשר שלושה מתוכם הם ילדים עם צרכים מיוחדים. אין הרבה אנשים מתמודדי נפש שיש להם תואר ראשון למשל, וזה משהו שעשיתי והגעתי אליו. ואני גאה בזה.
יש דברים שאני לא יכולה ומסוגלת לעשות כמו אנשים רגילים, הקשיים שלי הם בעיקר בנושאי תעסוקה וחברה.יום האישה הבינלאומי? אז כן, אני רואה את עצמי כאישה חזקה. ולא רק אני רואה את עצמי, גם אנשים מסביב אומרים לי את זה. יש בי המון צדדים מאוד מאוד בריאים. לצד ההתמודדות הנפשית שלי, יש לי "סנטר" מאוד מאוד חזק ואני יודעת להציב גבולות.
המסר שלי לנשים הוא פשוט תהיו אתן. תהיי מחוברת למי שאת ולמה שאת צריכה. לדעת לעשות "סטופ" כשצריך ולדעת לעוף כשצריך".
לצפיה בתכנים בהם השתתפה יהודית:
Comentários