דורשים פתרונות מידיים לאנשים עם מוגבלות שאין להם מרחב מוגן נגיש המתאים לצרכיהם

מפרוץ המלחמה עם איראן, הגיעו לארגון בזכות פניות רבות של אנשים עם מוגבלות המצויים בסכנת חיים כיוון שאין להם נגישות למרחב מוגן. אחד המקרים, לדוגמא, הוא של אישה המתגוררת עם בעלה, קטוע רגליים ומרותק לכסא גלגלים ובתם הבוגרת שהיא מתמודדת נפש. אין בדירתם מרחב מוגן ואין באפשרותם להגיע למקלט ציבורי, משום שהדרך אליו הרוסה עקב עבודות בכביש. המקלט עצמו לא נגיש לאדם בכסא גלגלים בשל מדרגות רבות המובילות אליו, ובנוסף לאב המשפחה אסור לשהות בחברת אנשים בחלל סגור לזמן ממושך, כיוון שהוא חשוף באופן מיוחד לזיהומים בשל מצבו הרפואי. הם פנו לרשות המקומית וזו הציעה שישהו באכסניה בעלות של 500₪ ללילה על חשבונם הפרטי, דבר שאינו אפשרי עבורם מבחינה כלכלית. מקרה אחר הוא כזה שבו שני בני הזוג הם עם מוגבלות. הגבר מוגדר במצב סיעודי מורכב והוא נעזר במטפל סיעודי צמוד, בנוסף הוא גם עם אפילפסיה. האישה עם מוגבלות בניידות ונעזרת בהליכון. בביתם אין מרחב מוגן דירתי ובבניין בו הם מתגוררים אין מקלט. מצבם אינו מאפשר להם להספיק להגיע למקלט הציבורי הסמוך בזמן התרעה וגם אם היו מגיעים אין באפשרותם לרדת במדרגות המובילות למקלט. לפיכך הם נאלצים להישאר בדירתם בזמן שיש מתקפת טילים, מצב בו הם חשופים לסכנת חיים מיידית. בנוסף, יש חשש תמידי כי הלחץ מהמצב בו הם נמצאים יגרום לגבר להתקף אפילפטי. בני הזוג פנו לרשות המקומית ועובדות סוציאליות הגיעו לביתם אולם הפיתרון היחיד שהציעו להם היה לעבור לגור אצל בנם, פיתרון שאינו מתאים למצבם.

חוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות (1998) קובע כי לכל אדם עם מוגבלות הזכות לנגישות לשירותי שעת חירום, ביניהם גם אמצעי מיגון. תקנות שעת חירום לאנשים עם מוגבלות, הנגזרות מתוקף החוק, נועדו לפרט כיצד תמומש בפועל זכות זו. התקנת התקנות טרם הושלמה, על אף שמועד סיום התקנתן נקבע לשנת 2006(!). נוכח מצב החירום, ברור כי גם בהעדר תקנות חלה החובה למציאת פתרונות מיגון נגישים עבור אנשים עם מוגבלות ללא שיהוי.

על רקע זה, פנינו לבית המשפט העליון בעתירה דחופה נגד מפקד פיקוד העורף, שר הביטחון, שר הרווחה ושר הפנים בדרישה למצוא מענה מיידי למצב בו אנשים עם מוגבלות נותרים חשופים לסכנה בשל העדר מרחב מוגן מתאים. בעתירה דרשנו גם שתינתן הוראה לרשויות המקומיות לפנות באופן יזום לאנשים עם מוגבלות המתגוררים ברשות על מנת לברר את צרכיהם לגבי פתרונות זמניים לדיור ממוגן ומותאם. כפי שטענו בעתירה : "השיהוי של שנים רבות בהתקנת תקנות הנגישות, מקים חובה מוגברת על כלל רשויות המדינה לרבות הרשויות המקומיות שאמורות להיערך מבעוד מועד למצבים כמו אלו שאנו מצויים בהם היום – כפי שקובעת טיוטת התקנות או על בסיס הסדר סביר אחר".

עוד טענו כי אי מציאת פתרונות מיגון נגישים המתאימים לאנשים עם מוגבלות היא בניגוד לאמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות של האו"ם, עליה חתומה מדינת ישראל. כפי שכתוב בסעיף 11 לאמנה- "מצבי חירום ומקרי חירום הומניטריים", המדינות החתומות על האמנה- "... תנקוטנה את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח את הגנתם וביטחונם של אנשים עם מוגבלויות במצבי סיכון, לרבות מצבים של סכסוך מזוין, מקרי חירום הומניטאריים ואסונות טבע".

בשלישי 24.6 השתתפנו בדיון חירום בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת שעסק בנושא זה. בדיון סיפרנו על הפניות הרבות שמגיעות אלינו מאנשים עם מוגבלות שאין להם מרחב מוגן בדירה או בבניין ומתקשים בהתניידות למרחב המוגן הקרוב, כמו גם אנשים עם אוטיזם שגם אם יש להם מקלט בבניין או מקלט ציבורי, לא יכולים לשהות בו כי הם רגישים לרעש והמולה. הדגשנו שהאנשים האלו מופקרים לנפשם כי למדינה ולרשויות אין פתרונות עבורם ושיתפנו על העתירה שהגשנו לבית המשפט העליון בעקבות זאת. בנוסף, התייחסנו גם לסוגיית העדר המיגון וכוח האדם במסגרות לאנשים עם מוגבלות. סיפרנו שאנחנו יודעים על מסגרות דיור שבהן אין מספיק כח אדם שיוכל לקחת את האנשים למרחב המוגן בזמן אזעקה שוב, והדגשנו שוב שגם במקרה זה הם נותרים מופקרים לנפשם. לקבלת עותק מהעתירה - שלחו לנו מייל ל mail@bizchut.org.il העדר מרחבי מיגון מתאימים לאנשים עם מוגבלות - כתבות בתקשורת :

"אין מיגון נגיש, כשהטיל עובר- אנחנו מתפללים" - ווינט, שירה קדרי עובדיה, 17.6.25

"כמו רולטה רוסית : הדילמה של בעלי המוגבלויות בדרך למקלט" , ישראל היום, מירב סבר, 19.6.25

"חוסר רגישות לנגישות" - ווינט, שירה קדרי עובדיה, 22.5