בג"צ שחר בוצר
פס"ד תקדימי שקבע את הזכות של תלמיד עם מוגבלות פיזית לנגישות בבתי הספר.
הפס"ד הראשון שעיגן את הזכות של אנשים עם מוגבלות לשוויון ולנגישות
פרק השילוב - חוק חינוך מיוחד
תיקון מס' 7 לחוק חינוך מיוחד (1988) הקובע כי תלמיד עם מוגבלות זכאי לקבל סיוע שיאפשר לו להשתלב במערכת החינוך הרגילה
פועלים לקידום הזכות לשילוב לכל תלמיד עם מוגבלות בישראל
בזכות פועלת מעל לשני עשורים כדי לקדם את הזכות של כל תלמיד עם מוגבלות ללמוד במסגרות החינוך הכלליות, כמו כל תלמיד במדינת ישראל, ולא במסגרת נפרדת. זאת, עם תמיכות וסיוע מגוונים ורחבים המותאמים אישית לרצונותיהם ולצרכיהם של הילדים.
עד שנת 2002 הזכות לשילוב לא עוגנה בחקיקה והתאפשרה בזעיר אנפין באמצעות משרד החינוך בתקציב דל. בפועל, תלמידים ששולבו כמעט ולא קיבלו מענה לצורכיהם במסגרת החינוך הרגיל, והתוצאה הייתה שאפשרות השילוב לא הייתה מעשית עבור תלמידים עם מוגבלות, ו'דרך המלך' עבורם הייתה המערכת הנפרדת של החינוך המיוחד.
בשנת 2000 בזכות ניסחה הצעת חוק פרטית שהוגשה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב אשר חקיקתה הושלמה בשנת 2002. תיקון זה נועד לעגן את זכותו של תלמיד המשתלב בחינוך הרגיל לקבל מענה כולל לצרכיו. חקיקת הפרק סימנה מהפך בהתייחסותה של מערכת החינוך לתלמידים עם מוגבלות. אלא שחרף התיקון, גולת הכותרת של החינוך המיוחד עודנה נותרה מערך החינוך המיוחד המבודל – כיתות חינוך מיוחד, מורי חינוך מיוחד ובתי ספר לחינוך מיוחד.
זו באה לידי ביטוי החל משיטת התקצוב השונה לשתי המערכות באופן מפלה, וכלה בעידוד הורים לתלמידים עם מוגבלות לשלוח את ילדיהם דווקא למערכת החינוך המיוחד, זאת למרות המגמה ההפוכה בעולם שהולידה רפורמה ממשית. בלית ברירה נאלצו ארגונים הפועלים לקידומם של אנשים עם מוגבלויות שונות, לפנות לבית המשפט העליון.
בג"צ ית"ד, כמו גם בג"צ מרציאנו ובזכות, חידדו וקידמו את ההיבטים המשפטיים של סוגייה זו בקביעותיהם שזכותם של תלמידים עם מוגבלות לשוויון ולחינוך בהתאמה לצרכיהם אינה תלויה בסוג המסגרת בה הילד לומד. ובמילים אחרות, שחינוך מיוחד הוא שירות ולא מקום. עתירות אלו היוו הישג ממשי מבחינה משפטית, אולם גם אלו, לא גרמו לשינוי ממשי במדיניות משרד החינוך ו/או בתפיסותיו.
הקמתה של ועדת דורנר היוותה הזדמנות נדירה עבור מערכת החינוך בישראל לחולל רפורמה גם בהיבט זה. ואכן מסקנות הוועדה אשר הועברו לידי שרת החינוך דאז, חה"כ (לשעבר) יולי תמיר בספטמבר 2009 היוו קרן אור ותחילתה של מהפכה. אלא שחרף העובדה ששרת החינוך דאז כמו גם שר החינוך שמונה אחריה, החליטו לאמצן וליישמן, אלו יושמו אך ורק במתכונת ניסיונית ("פיילוט") על קבוצה מזערית באוכלוסיה, ומהאמור בדו"ח מבקר המדינה, באופן לקוי שלא איפשר, הלכה למעשה, להסיק מסקנות ממשיות אודות טיבן, ועתידן נחרץ בשנת 2018 בה הוחלט שלא להרחיב עוד את הפיילוט ותוקן חוק חינוך מיוחד באופן המקבע את ההפליה התקציבית הקיימת בחקיקה ראשית.
משילוב - להכלה
סעיף 24 לאמנת האו"ם לשוויון זכויות אנשים עם מוגבלות, אותה אישררה מדינת ישראל בשנת 2018, מדבר על חינוך שיוויוני לאנשים עם מוגבלות. מערכת חינוך שוויונית על פי הגדרה זו איננה מערכת סגרגטיבית, אך גם איננה רק מערכת משלבת. המודל אליו מדינת ישראל אמורה לשאוף, כמדינה החתומה על האמנה, הוא מודל של מערכת חינוך מכילה. ההבדל בין שני המושגים טמון בכך, שבמערכת חינוך משלבת, תלמיד עם מוגבלות אמור להתאים את עצמו לצרכי המערכת; בעוד שבמערכת חינוך מכילה - המערכת אמורה להתאים עצמה לצרכי התלמיד.
בדו"ח הצללים שהוכן לקראת ועידת האו"ם בספטמבר 2020 על ידי פורום הארגונים מקדמי האמנה בישראל, נכתב:המערכת החינוכית אינה מותאמת בצורה מספקת לתלמידים עם מוגבלות. אלו נדרשים להתאים עצמם אליה, וככל שאינם מצליחים מוצאים עצמם מופנים למערכת הנבדלת. כך, למשל, הסביבה הלימודית, התכנים ושיטות ההוראה אינם מותאמים לתלמידים רבים עם מוגבלות; מספר התלמידים ברוב כיתות הלימוד במערכת החינוך הכללית עולה על 35 תלמידים; הלימודים מתקיימים במתכונת פרונטלית; תכני הלימוד מכוונים למטרות הישגיות –בעיקר בתחומי המדעים והדוגמאות עוד רבות.
עוד על העשייה שלנו בנושא
החינוך המיוחד בישראל - תמונת מצב
287,499 תלמידים הם ילדים ובני נוער עם מוגבלות הזכאים לשירותי חינוך מיוחד והם מהווים כ – 12% מכלל התלמידים במדינת ישראל, נכון לשנת תשפ"ב (2022). 112,533 מתוכם לומדים במסגרות נפרדות לחינוך מיוחד : בתי ספר וגנים בחינוך המיוחד וכיתות לחינוך מיוחד בבתי ספר רגילים. במהלך העשור האחרון חלה עלייה באחוז התלמידים הלומדים בבתי ספר נפרדים ובהתאמה ירידה באחוז התלמידים המשולבים כאשר בקרב תלמידים עם מוגבלויות מורכבות שיעור השילוב נמוך במיוחד. זאת, בניגוד מוחלט למגמות בעולם בהם רוב התלמידים משולבים במסגרות החינוך הכלליות, מקבלים שם את שירותי החינוך המיוחד ומיעוטן לומדים במסגרות סגרגטיביות.