נגישות לצדק

בישראל קיימת חקיקה חדשנית שמעגנת את זכותם של אנשים עם מוגבלות להליך נגיש. בעקבות פנייתנו בנושא זה למשרד המשפטים, נחקק חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), תשס"ו-2005 (להלן – חוק הליכי חקירה והעדה), המעגן את הזכות להליך נגיש לאנשים עם מוגבלות שכלית, נפשית ואוטיזם במשטרה ובבתי המשפט. תקנות נגישות השירות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח – 1998, משלימות את החסר בחוק זה עבור כלל האנשים עם המוגבלות בכל סוגי ההליכים המשפטיים. אלא שהחקיקה איננה שלמה, וגם יישום החקיקה הקיימת לוקה בחסר. החסרים בחקיקה והיישום הלקוי מביאים לכך שבפועל רוב ההליכים המשפטיים בהם משתתפים אנשים עם מוגבלות אינם נגישים עבורם, ואף מעלים חשש שייגרם בהם עיוות דין.

​

המשטרה:

העדר כלים להתמודדות עם אנשים עם מוגבלות, בפרט במצבי משבר: שוב ושוב אנו שומעים על היתקלויות מזעזעות של אנשים עם מוגבלות מול כוחות הבטחון, שמסתיימות לא אחת באסון. שוטרי הסיור אינם עוברים הכשרה או שהכשרתם אינה מספקת לזיהוי אנשים עם מוגבלות, לפרשנות נכונה של התנהגות, וליצירת קשר עם אנשים שהתקשורת איתם שונה ומאתגרת. כתוצאה מכך נפגעים, ובמקרים קיצוניים גם נהרגים, אנשים עם מוגבלות שנחשדו על ידי שוטרי סיור בהתנהגות חשודה, או שהתנהגותם פורשה כתקיפה. המצב חמור במיוחד כאשר מדובר באנשים עם מוגבלות המשתייכים לקבוצת מיעוט נוספת, כמו ערבים או אנשים ממוצא אתיופי. ועדה בין משרדית שהוקמה בחסות בית הנשיא לאחר מותו של איאד אלחלק קבעה בין היתר כי יש להעביר הכשרות לכל השוטרים, ולהקים צוותים מקצועיים שיתנו מענים למקרים בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות. המלצות אלו טרם אומצו על-ידי הממשלה. האסון הבא מעבר לדלת.

נגישות לא מספקת של הליכי חקירה: אדם עם מוגבלות שכלית נחקר מכוח חוק הליכי חקירה והעדה על-ידי חוקר מיוחד במשרד הרווחה; אך בהתייחס לאנשים עם מוגבלות בתקשורת יש לחוקר המשטרה שיקול דעת אם להעביר את החקירה לחוקר מיוחד ולגבי אנשים עם מוגבלות נפשית, מסיבות שאינן ענייניות, החקיקה אינה מעגנת את זכותם להיחקר על ידי חוקר מיוחד, ולפיכך הם עדיין נחקרים במשטרה, על-ידי חוקרים שאינם אנשי מקצוע בתחום המוגבלות.
 

בתי המשפט:

העדר הכרה במנגישי צדק: ניסיון של כ-20 שנה בהנגשת הליכים מעלה, כי התאמה מרכזית הכרחית בהעדה של אנשים עם מוגבלות היא הסתייעות במנגישי צדק: אנשים שהוכשרו להנגשת ההליך לצרכיו המיוחדים של האדם, תוך שמירה על ניקיון ההליך לבל יזוהם.  עורכי דין, פרקליטים, סנגורים ואפילו שופטים פונים לארגון "בזכות" בבקשה להסתייע בשירות זה. אולם המקצוע אינו מוכר והשירות אינו ממומן על ידי המדינה. שירות זה ניתן כיום בהתנדבות על ידי עובדי "בזכות", בסיוע קבוצה קטנה של מתנדבים אשר הוכשרו על ידי הארגון, ביחד עם החוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב.

 

מעצר, מאסר, שיקום:

חוסר נגישותם של מתקני המעצר ובתי הכלא: מתקני המעצר ובתי הכלא בישראל עוברים תהליך איטי של הנגשה, בעיקר עבור אנשים עם מוגבלות פיזית וחושית, בהתאם לדרישות תקנות הנגישות. עם זאת, קשה מאוד להנגיש את בתי הכלא ובתי המעצר עבור אנשים עם מוגבלות שכלית, נפשית ואוטיזם. השהות של אנשים עם מוגבלויות אלה בחברת עבריינים שאין להם מוגבלות, מביאה פעמים רבות למצבים של ניצול ואף התעללות, ולפחות מקרה אחד הסתיים בהתאבדות של אדם עם מוגבלות ששהה במעצר.
 

מערכת השיקום בכלא אינה מותאמת לאנשים עם מוגבלות: מערכת השיקום הקיימת בבתי הכלא (הפגישות הטיפוליות, מערך הלימודים והחוגים) אינה מותאמת לאנשים עם מוגבלות שכלית, נפשית ואוטיזם. מכיוון שכך, רובם אינם מצליחים להשתלב בה. כתוצאה מכך, אסירים עם מוגבלויות אלה אינם עוברים תהליך שיקומי שמכין אותם ליציאה מהכלא.

לא קיימות חלופות מעצר מותאמות לאנשים עם מוגבלות: בשל העדר ההתאמה של מתקני המעצר, הכליאה והליכי השיקום לאנשים עם מוגבלות שכלית, נפשית ואוטיזם, יש חשיבות מיוחדת בחלופות מעצר ומאסר מותאמות עבורם. אולם החלופות הקיימות אינן מותאמות עבורם. כך, למשל, חלופת מאסר כמו  עבודות שירות כמעט ואינה קיימת עבור אנשים עם מוגבלות שכלית, נפשית ואוטיזם, מכיוון שנוהלי עבודות השירות אינם מותאמים לאנשים עם מוגבלות, מבחינת מספר שעות העבודה הנדרשות, כמות ההפסקות, העדר האפשרות לקבלת ליווי משמעותי בהליך הקליטה בעבודה ובמהלך העבודה עצמה. כתוצאה מכך אנשים עם מוגבלות מרצים מאסר בכלא, גם במצבים בהם אנשים ללא מוגבלות יכולים לרצות את עונשם בעבודות שירות. תוצאת הדברים – דווקא אוכלוסיות מוחלשות אלו, שנפגעות במתקני המעצר והכליאה, מוצאות עצמן במתקנים אלה יותר מאשר אנשים אחרים, על ההשלכות הקשות הנובעות מכך.