בריאות הנפש

בישראל תשעה בתי חולים פסיכיאטריים נפרדים ומחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים כלליים, בתוכן מחלקות סגורות. מדי שנה מאושפזים בהם כ- 18,000 אנשים עם מוגבלות נפשית, קבוצה קטנה יחסית מתוך סך האנשים הזקוקים לטיפול פסיכיאטרי, שכן רובם מקבלים טיפול בקהילה. מתוך כלל המטופלים בבתי חולים
פסיכיאטריים, יותר משליש מאושפזים בכפייה. במדינות רבות, ביניהן בישראל, שיעורם היחסי מתוך סך המטופלים עולה בשנים האחרונות. אנשים עם מוגבלות נפשית בישראל ובעולם מתארים בדרך כלל את האשפוז הפסיכיאטרי כחוויה לא פשוטה אף קשה. צפיפות, רעש, חוסר מעש, משטר של כללים, ניתוק מבני משפחה וקהילה והעדר פרטיות ובמחלקות הסגורות מלווים לכך שלילת חירות, כפייה של טיפולים ותרופות ואיומים של כפייה. מידי פעם עולות לכותרות פרשיות של התעללות או אלימות כלפי מטופלים, ממטופלים אחרים או אנשי צוות, אך גם ללא כותרות, אנשים מתארים פגיעות והשפלות רבות. כשמטופלים מתארים איך האשפוז סייע להם לחזור לעצמם או לחוות רגיעה, הם פעמים רבות מציינים שהדבר הושג למרות התנאים הלא פשוטים באשפוז. כמו כן, חלק מהפרקטיקות המקובלות, שלא נהוג היה לראות בהן מקרים קיצוניים של חציית קו אדום, הן פוגעניות מבחינת המטופלים ובמשקפיים של זכויות אדם: קשירות, בידוד, מניעת טלפונים ניידים, כפייה קלה יחסית של תרופות ושל טיפול.

​

שוברים קשירה : ממשיכים במאבק לצמצום הקשירות בבתי החולים הפסיכיאטרים

​

במהלך השנים הגיעו אל ארגון בזכות פניות רבות של אנשים שאושפזו באשפוז פסיכיאטרי וטענו שהם נקשרו בארבע הגפיים למשך שעות רבות במהלך תקופת האשפוז. מחקר מקיף שלווה באיסוף נתונים ממשרד הבריאות, הביא ב2016 לפרסום הדוח שלנו " שוברים קשירה " (לינק) על תופעת הקשירות בבתי החולים
הפסיכיאטרים בישראל. הדוח חשף נתונים מטרידים ביותר, לפיהם בשנת 2014 אחד מכל ארבעה מטופלים נקשר במהלך תקופת אשפוזו, וכ4000 איש בשנה.
בחוזר מנכ"ל של הוועדה לצמצום הקשירות של משרד הבריאות, שהוקמה בעקבות הדוח שלנו נקבע שהקשירה היא אמצעי קיצוני שיש לצמצם השימוש בו למקרים החריגים ביותר. ואכן, מאז 2016 חלה ירידה משמעותית של 70% במספר הקשירות בבתי החולים הפסיכיאטרים (לינק).

​

כחלק מהמעקב שלנו אחרי הנושא, פנינו ב2021 למשרד הבריאות וביקשנו נתונים עדכניים על היקף השימוש בקשירות בשנים האחרונות. לאחר פניות חוזרות ולאחר שנאלצנו להגיש עתירה לבית המשפט מתוקף חוק חופש המידע קיבלנו ממשרד הבריאות חלק מהנתונים שביקשנו. הנתונים הצביעו על כך שמאז שנת 2018 חלה עליה של כ- 40% במספר הוראות ההגבלה, מגמה הפוכה לחלוטין לאחר הירידה המבורכת משנת 2016. בנוסף, התברר שמשרד הבריאות אינו אוסף נתונים, שהם חיוניים לצורך המעקב על מצב הקשירות בבתי החולים, ואף נדרשים מכוח הנוהל שלו עצמו. כך למשל המשרד מקבל מבתי החולים נתונים ממוצעים על משכי הקשירה. אלא שממוצע מספק מידע חלקי בלבד ואינו מאפשר לנטר ולטפל במקרים חריגים, של אנשים שנקשרים לזמן ממושך או של מחלקות בהן השימוש בקשירות נעשה באופן החורג מהמותר על פי הנוהל. בעקבות פנייה שלנו לפרשן הבריאות רן רזניק מישראל היום ולקרן נויבך מסדר יום הועלה הנושא לסדר היום התקשורתי וזכה לחשיפה ציבורית. בעקבות כך התבשרנו ששר הבריאות הורה למנכל המשרד לפעול בהקדם לצמצם באופן ניכר את קשירות המטופלים בכל בתי החולים הפסיכיאטריים, והעלה על נס את בתי החולים שבהם הקשירות מעטות מאוד.
אנו בארגון בזכות ממשיכים לעקוב אחר התופעה ולוודא שאכן צמצום הקשירות נעשה בפועל. הישגים נוספים : (לא בטוח שצריך – כי זה מתואר בחלק למעלה)
חשיפת תופעה רחבה של קשירות מטופלים, קמפיין "שוברים קשירה." ייזום והשתתפות בצוות היגוי שהוביל לשינוי בעמדת משרד הבריאות ולקביעה כי אין מקום להגבלות מטופלי (קשירה או בידוד באשפוז פסיכיאטרי) ולכללי ופרוצדורות שנועדו לתמוך ביעד של הפחתה הדרגתית. לחץ ציבורי ומשפטי על הוצאת חוזר מנכ"ל ובו פרוצדורות וכללים שמטרתם מניעת קשירות ובידוד. חשיפת הפרות זכויות אדם בתחום, הגשת תלונות וחשיפה תקשורתית. דחיפה להקמת ועדת בדיקה של משרד הבריאות בנושא של קשירות. ייצוג בתיקים אסטרטגיים, בהם תקדים שלפיו אין מקום לאשפוז בכפייה של אנשים עם הפרעות אישיות, וכן הנגשת דיונים משפטיים בנושא אשפוז כפוי.

הרפורמה בבריאות הנפש (2015)

בשנת 1994 הכירה מדינת ישראל בזכותו של כל תושב במדינה לקבל שירותי בריאות, זכות המעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. החוק גם קבע שמרבית שירותי הבריאות יינתנו על ידי קופות החולים. אחד החריגים היה תחום בריאות הנפש שנותר באחריות הישירה של משרד הבריאות. כלומר החוק לא חייב את קופות החולים לתת שירותים בתחום בריאות הנפש (טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי). לעובדה זו היו מספר השלכות. ראשית, נוצר מחסור חמור בשירותי בריאות הנפש כיוון שהם לא תוקצבו כמו שתוקצבו שאר שירותי הבריאו שנית, נוצרה הפרדה בין כלל שירותי הבריאות לשירותי בריאות הנפש, אשר הביאה לפגיעה באיכות הטיפול אותו קיבלו מתמודדים וכן החריפה את הסטיגמה כלפי מי שטופלו במערך בריאות הנפש. מצב זה, שהיה אמור להיות זמני, נמשך כעשרים שנה. ארגון בזכות היה בין העותרים בדרישה להעביר את שירותי בריאות הנפש מאחריות משרד הבריאות לקופות החולים. ב2015 נכנסה לתוקף הרפורמה בבריאות הנפש (לינק). הרפורמה העבירה את האחריות לקופות החולים וכך הוחלו על שירותי בריאות הנפש הכללים המחייבים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי מבחינת זמינות נגישות השירותים וכן בוטלה ההפרדה שהיתה בעייתית מבחינה מקצועית וחברתית בין שירותי בריאות הנפש לכלל שירותי הבריאות. הרפורמה הביאה לתמורות רבות, בכך שהיא גרמה להפחתה בסטיגמות כלפי מתמודדי נפש והביאה לעלייה בביקוש לקבלת השירות. אולם הצד השני של המטבע הוא שהיא הציפה בעייתיות שהיתה קיימת בתחום עוד קודם לכן בצורת היצע נמוך של אנשי צוות מטפלים. שני אלה יחד יצרו מצוקה חריפה של תורי המתנה לקבלת שירותים בבריאות הנפש, שהגיעו לעיתים לזמני המתנה של שנה מעלה. מצוקה זו החריפה עוד יותר עם עלייה בכמות הפניות החל משנת 2020, בעקבות משבר הקורונה.

​

קיצור זמני המתנה לתורים בבריאות הנפש דרך קופות החולים

​

ארגון בזכות לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות, בשיתוף המועצה לשלום הילד, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות וֹלנפגעי תקיפה מינית והאגודה לזכויות החולה, הצטרף כצד לעתירה שהגישה עמותת צדק לילדים לבית המשפט העליון בדרישה לפעול בדחיפות להסדרת זמני ההמתנה הארוכים והבלתי סבירים לקבלת טיפול נפשי בקהילה. מצוקת זמני ההמתנה גורמת לפגיעה חמורה בזכות לבריאות, שוויון, וכבוד של רבבות אנשים, נשים וילדים בישראל. בבקשת ההצטרפות שהוגשה לבית המשפט העליון צוין כי מבחני התמיכה של משרד הבריאות, שנועדו לתת תמריץ לקופות החולים כדי לעמוד ביעדים שנקבעו בבסיס הרפורמה, אינם מסייעים לפתור את מצוקת תורי ההמתנה. חמור מכך, המבחנים עלולים להנציח פערי חוסר שוויון בין פריפריה למרכז ובין אוכלוסיות שונות ביחס לזכות לבריאות ואף להעמיק את הפערים. בנוסף , הם אינם קובעים סטנדרט המחייב את קופות החולים לזמינות, נגישות ואיכות שירותי בריאות הנפש ובפרט זאת לקיצור זמני ההמתנה. בנוסף, העדר מתודה ברורה לביצוע מדידה ובקרה מדויקת של זמני ההמתנה בכל אחת מארבע קופות החולים, מוביל למחסור בנתונים היכולים ללמד על היקף התופעה בפילוח לפי משתנים שונים ובכך לנתב את המשאבים הניתנים לקופות החולים בדיוק לאן שנדרש. המצב הנתון מוביל לפגיעה בזכות לשיוויון, כבוד ובריאות של אלפי אנשים הנזקקים לשירותי טיפול נפשי קהילה מדי שנה. נכון לכתיבת שורות אלה אנו ממתינים שמשרד הבריאות יגיש תגובתו לעתירה.

משבר חמור בשירותי בריאות הנפש בקהילה לילדים ובני נוער בישראל 100 אלף ילדים ובני נוער המתמודדים עם קשיים נפשיים משמעותיים. לפי נתוני קופות החולים,מאז תקופת הקורונה חלה החרפה במצב, עם עלייה משמעותית בשיעור הילדים המתמודדים עם דכאון, חרדה והפרעות אכילה. בין 2019-2021 נצפתה עלייה של כ-19% במספר ביקורי הילדים במחלקות הפסיכיאטריות לרפואה דחופה. בין 2020-2021 חלה עלייה של 27% במספר נסיונות ההתאבדות בקרב ילדים ובני נוער, 40% מתוכם שלילדים מתחת לגיל 14. אסון השביעי באוקטובר עוד החריף את המצב. על פי סקר של איגוד רופאי הילדים ועמותת גושןלבריאות ורווחת הילד בקהילה, 83% מילדי ישראל מתמודדים עם מצוקה רגשית מפרוץ האסון, 62% אחוזים מביניהם חוו התקפי חרדה.(לינק) בתוך כך, מערכות החינוך, הבריאות והרווחה, שאמורות לספק מענים בתחום בריאות הנפש לילדים ובני נוער, נמצאות במשבר חמור. עוד לפני השביעי באוקטובר, ילדים ובני נוער רבים נאלצו להמתין מעל שנה לקבלת תור לטיפול נפשי, מה שהביא להתדרדרות במצבם הנפשי. לאחר פרוץ האסון, הם כבר לא יכולים להמתין יותר. חלקם פונים לרופאי הילדים, שאין בידיהם הכלים לתת את המענה הנפשי המתאים, הכולל גם טיפול רפואי מוכוון טראומה. מערכי השירות והייעוץ

הפסיכולוגי, להם תפקיד משמעותי במניעה ובאיתור מוקדם, נמצאים בתת איוש חמור. חסרים עוד מגוון מענים בקהילה לילדים ובני נוער עם קשיים רגשיים

התוכנית הלאומית לבריאות הנפש של ילדים ונוער

​

בעקבות הפעלת לחץ שלנו בארגון בזכות ושל ארגונים נוספים בתחום, בשנת 2021 הכריזה הממשלה על הקמת צוותי חירום של משרד הרווחה, הבריאות והחינוך במטרה לגבש תכנית לאומית למתן מענים בתחום בריאות הנפש לילדים ובני נוער. שנה לאחר מכן, בפברואר 2022, פורסמה התוכנית. התוכנית כוללת רכיביםמ שנועדו למלא את החסר בתחום האיתור המוקדם והמניעה וכן בתחום הטיפול בקהילה, לרבות פיתוח מנעים אינטנסיביים להתערבות במשבר. כיוון שהתוכנית לא תוקצבה, במסגרת הדיונים על תקציב המדינה, ארגון בזכות בשיתוף הארגונים : אנוש, המועצה לשלום הילד, האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר,איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים, פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית וקרן ידידות טורונטו, יצאנו בעצומה לדרוש מהממשלה את תקצוב התוכנית. ועדת המנכ"לים לזכויות ילדים ונוער, שהתכנסה באותו חודש מטעם הממשלה, החליטה לשים בראש סדר העדיפויות את תחום בריאות הנפש של ילדים ונוער ולקדם תכנית ממשלתית בנושא עד חודש אוקטובר הקרוב. הדרישה לתכנית כזו הפכה לאקוטית נוכח אסון השביעי באוקטובר. בשיתוף ארגונים נוספים בתחום בריאות הנפש, יצרנו מתווה הכולל עקרונות חשובים לבניית תוכנית בין- משרדית לקידום מערך בריאות הנפש לילדים ונוער,(לינק) אותו שלחנו לועידת המנכלים להערות . אנו לוחצים על מנת שהתכנית תפורסם בהקדם האפשרי ותביא ליצירת מענים מתאימים בתחומי הבריאות, רווחה וחינוך לכל ילד.ה ונער.ה המתמודדים עם קשיים נפשיים.

.