סוגיית המפעלים המוגנים : בג"ץ דחה את עתירת המדינה וקיבל את עמדתנו לפיה יש להכיר ביחסי עבודה במפעלים מוגנים

רקע : איך הכל התחיל? המפעלים המוגנים הם מסגרות שמוגדרות כשיקום תעסוקתי אליהם מופנים מתמודדי נפש הזכאים לסל שיקום דרך משרד הבריאות. מטרת העבודה במפעל מוגן היא ליווי והכנה לשוק התעסוקה. המפעלים עצמם מנוהלים על ידי עמותות ואינם פועלים למטרת רווח ובין המשוקמים למפעילים לא מתקיימים יחסי עובד מעביד, כך שהם אינם זכאים לשכר מינימום וזכויות סוציאליות. מר חיים זר ,מתמודד נפש ,עבד במפעל מוגן של מת"ש (מרכז שיקום תעסוקתי) בתל אביב. בתום 12 שנים הוא פוטר והחליט לתבוע את מלוא זכויותיו הסוציאליות משום שלטענתו במקרה שלו התקיימו יחסי עבודה. תחילה הוא פנה לבית הדין האזורי לעבודה, אך זה דחה את עתירתו. הוא הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, כשהוא מיוצג במשותף על ידינו ועל ידי הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות באוניברסיטה העברית. מתנגדים לעמדת המדינה. נאבקים לזכותם של אנשים עם מוגבלות לשוויון תעסוקתי

באוקטובר 2021 קיבל בית הדין הארצי לעבודה את ערעורו של חיים זר ואת עמדתנו וקבע כי אין לשלול באופן גורף קיום יחסי עובד-מעביד במפעלים מוגנים, וכי במקרים מסוימים, כדוגמת חיים זר, יש להכיר ביחסי עבודה במפעלים מוגנים. בנוסף, קרא בית הדין הארצי למדינה להסדיר את הנושא באופן חקיקתי ולקבוע תחולה פרוספקטיבית לפסק הדין, כלומר עיגון הזכויות לכלל המשוקמים במפעלים המוגנים - החל משנת 2023. מדובר בפסיקה תקדימית ואמיצה, המכירה בזכותם של אנשים עם מוגבלות לחיים בשוויון וכבוד.

אולם בכך לא תם הסיפור. במקום לפעול ליישומו של פסק הדין ולקדם חקיקה שתגן על זכויות העובדים במפעלים מוגנים, בחרה המדינה לעתור כנגדו לבית המשפט העליון. העתירה הוגשה בשנת 2022 וטענת המדינה היתה שפסק הדין של בית הדין הארצי שינה את ההלכה הקבועה בעניין מפעלים מוגנים, ומכיוון שלמדינה אף פעם לא הייתה כוונה להכיר במשתקמים במפעלים מוגנים כעובדים, היא זקוקה לזמן כדי להסדיר את הנושא בחוק, כפי שהיא טוענת כבר שנים, וביקשה שעד להסדרת הנושא פסק הדין לא ייושם. את תזכיר חוק שירותי תעסוקה מוגנת לאנשים עם מוגבלות נזכרה המדינה להגיש רק לפני ארבעה חודשים, ואליו התנגדנו יחד עם הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות, שכן הוא מאפשר למפעלים המוגנים להמשיך ולנצל אנשים עם מוגבלות שמבצעים עבודה יצרנית אך זוכים לתנאי תעסוקה פוגעניים בניגוד לחוקים מרכזיים שעוסקים בזכויות אנשים עם מוגבלות.

החלטת בית המשפט העליון: פס"ד הארצי נותר על כנו

לשמחתנו, בתחילת נובמבר 24 ניתן פסק דין בעתירה לפיו עתירת המדינה נדחית ופסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה נותר על כנו באופן שמאפשר לכלל העובדים במפעלים מוגנים, גם עובדים בעבר, לעמוד על זכויותיהם הסוציאליות בבתי הדין לעבודה בהתאם לתנאים שנקבעו בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. בית המשפט העליון אף הדגיש כי המשמעות של בקשת המדינה בעתירה היא שלילה גורפת של זכויות סוציאליות בסיסיות עבור אנשים עם מוגבלת הנמנים עם אחת הקבוצות המוחלשות ביותר באוכלוסייה, תוך חסימת דרכם לפנות לערכאות ביחס לעבר, וכי דווקא משום שמדובר בזכויות סוציאליות הבסיסיות של קבוצה הראויה להגנה מיוחדת יש לתקן את העוול שנגרם לה באופן מיידי ולפתוח את שעריו של בית הדין לעבודה בפניה במקום לנעול אותם כפי שביקשה המדינה.

בית המשפט העליון אף מתח ביקורת על המדינה שנמנעה עד כה להסדיר את החקיקה בנושא ורק לקראת סופו של ההליך המשפטי פרסמה תזכיר חוק.

כעת, אנו עם הפנים קדימה ופועלים לקידום חקיקה לתעסוקה הוגנת לאנשים עם מוגבלות, כזו המושתתת על שוויון וכבוד, בהתאם לחוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות וברוח אמנת האו"ם לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות.

סוגיית המפעלים המוגנים ושוק התעסוקה לעובדים עם מוגבלות - כל הכתבות האחרונות בנושא:

דבר העובדים, 23.11.24 : נופלים בין הכסאות: "גם המדינה מבינה שזה לא נכון שאנשים ישארו לעבוד במפעל מוגן לנצח"

הארץ, 19.11.24 : המדינה מקדמת הצעת חוק שתמנע זכויות סוציאליות מעובדים עם מוגבלות

שווים, 15.11.24 : העליון לטובת העובדים במפעלים מוגנים. חשוב, אבל האם גם ישים?

וואלה, 14.11.24 : בג"ץ קבע : עובדים עם מוגבלות במפעלים מוגנים זכאים לזכויות סוציאליות