// חינוך

פוסטים מומלצים

זכויות תלמידים בשילוב

דף המידע המרכז את כל זכויותיהם של תלמידים בחינוך משולב

חוק חינוך מיוחד

(1988)

קמפיין נגד הצעת חוק ממשלתית בתחום חינוך

הזכות לחינוך שיוויוני ומכליל

 

רקע

מגמה זו באה לידי ביטוי החל משיטת התקצוב השונה לשתי המערכות באופן מפלה, וכלה בעידוד הורים לתלמידים עם מוגבלות לשלוח את ילדיהם דווקא למערכת החינוך המיוחד, זאת למרות המגמה ההפוכה בעולם שהולידה רפורמה ממשית. בלית ברירה נאלצו ארגונים הפועלים לקידומם של אנשים עם מוגבלויות שונות, לפנות לבית המשפט העליון. 

 

בג"צ ית"ד, כמו גם בג"צ מרציאנו ובזכות, חידדו וקידמו את ההיבטים המשפטיים של סוגייה זו בקביעותיהם שזכותם של תלמידים עם מוגבלות לשוויון ולחינוך בהתאמה לצרכיהם אינה תלויה בסוג המסגרת בה הילד לומד. ובמילים אחרות, שחינוך מיוחד הוא שירות ולא מקום. עתירות אלו היוו הישג ממשי מבחינה משפטית, אולם גם אלו, לא גרמו לשינוי ממשי במדיניות משרד החינוך ו/או בתפיסותיו.

 

הקמתה של ועדת דורנר היוותה הזדמנות נדירה עבור מערכת החינוך בישראל לחולל רפורמה גם בהיבט זה. ואכן מסקנות הוועדה אשר הועברו לידי שרת החינוך דאז, חה"כ (לשעבר) יולי תמיר בספטמבר 2009 היוו קרן אור ותחילתה של מהפכה. אלא שחרף העובדה ששרת החינוך דאז כמו גם שר החינוך שמונה אחריה, החליטו לאמצן וליישמן, אלו יושמו אך ורק במתכונת ניסיונית ("פיילוט") על קבוצה מזערית באוכלוסיה, ומהאמור בדו"ח מבקר המדינה, באופן לקוי שלא איפשר, הלכה למעשה, להסיק מסקנות ממשיות אודות טיבן, ועתידן נחרץ בשנת 2018 בה הוחלט שלא להרחיב עוד את הפיילוט ותוקן חוק חינוך מיוחד באופן המקבע את ההפליה התקציבית הקיימת בחקיקה ראשית. 

נתונים כללים

כ-11% מכלל התלמידים בישראל הם ילדים ובני נוער עם מוגבלות הזכאים לשירותי חינוך מיוחד, בסך הכל כ – 245,939 תלמידים (נכון לשנת תשע"ח). מתוכם, כ-44% (108,001 תלמידים) לומדים במסגרות נפרדות – בין כיתות לחינוך מיוחד ובין אם בתי ספר לחינוך מיוחד. במהלך העשור האחרון חלה עלייה באחוז התלמידים הלומדים בבתי ספר נפרדים ובהתאמה ירידה באחוז התלמידים המשולבים כאשר בקרב תלמידים עם מוגבלויות מורכבות שיעור השילוב נמוך במיוחד. זאת, בניגוד מוחלט למגמות בעולם בהם רוב התלמידים משולבים במסגרות החינוך הכלליות, ומקבלים שם את שירותי החינוך המיוחד ומיעוטן לומדים במסגרות סגרגטיביות.

 

בזכות פועלת קרוב לשני עשורים כדי לקדם את הזכות של כל תלמיד עם מוגבלות ללמוד במסגרות החינוך הכלליות, כמו כל תלמיד במדינת ישראל, ולא במסגרת נפרדת. זאת, עם תמיכות וסיוע מגוונים ורחבים המותאמים אישית לרצונותיהם ולצרכיהם של הילדים.
 

רקע משפטי

עד שנת 2002 הזכות לשילוב לא עוגנה בחקיקה והתאפשרה בזעיר אנפין באמצעות משרד החינוך בתקציב דל. בפועל, תלמידים ששולבו כמעט ולא קיבלו מענה לצורכיהם במסגרת החינוך הרגיל, והתוצאה הייתה שאפשרות השילוב לא הייתה מעשית עבור תלמידים עם מוגבלות, ו'דרך המלך' עבורם הייתה המערכת הנפרדת של החינוך המיוחד.

 

בשנת 2000 בזכות ניסחה הצעת חוק פרטית שהוגשה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב אשר חקיקתה הושלמה בשנת 2002. תיקון זה נועד לעגן את זכותו של תלמיד המשתלב בחינוך הרגיל לקבל מענה כולל לצרכיו. חקיקת הפרק סימנה מהפך בהתייחסותה של מערכת החינוך לתלמידים עם מוגבלות. אלא שחרף התיקון, גולת הכותרת של החינוך המיוחד עודנה נותרה מערך החינוך המיוחד המבודל – כיתות חינוך מיוחד, מורי חינוך מיוחד ובתי ספר לחינוך מיוחד.

 

הישגים בולטים

  1. בג"ץ בוצר – בשנת 1993 ניתנה פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון לעתירה של בזכות שהכירה בחובה של המדינה להנגיש שירותים ציבוריים לאנשים עם מוגבלויות בכלל ומערכת החינוך בפרט. פסק הדין מהווה עד היום את אחד מיסודות תפיסת הזכויות של אנשים עם מוגבלויות שעוגנו מאוחר יותר בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

  2. פרק השילוב - בשנת 2002 נחקק פרק השילוב (תיקון 7 לחוק חינוך מיוחד) אשר הכיר בזכות של תלמידים עם מוגבלות לקבל שירותי חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים.

  3. בג"ץ בזכות/אלו"ט - בשנת 2007 הוגש בג"צ של בזכות ושל אלו"ט בדרישה לתקצב את השילוב. בית המשפט דחה את העתירה בשל הקמתה של ועדת דורנר והמסקנות המסתמנות ממנה לפיהן יינתן פתרון שוויוני באמצעות שינוי שיטת התקציב באופן שזה  "ילך אחר" הילד לצד בחירת ההורים ואבחון על סמך תפקוד וצרכים ולא רק על פי סוג המוגבלות של הילד. 

  4. בג"ץ נגישות ספרי לימוד לתלמידים עם מוגבלות בראייה – בשנת 2013 בעקבות בג"ץ של ארגון בזכות אשר ייצג את ארגון "אופק לילדינו" ותלמידים עם מוגבלות בראייה, הכירה המדינה בחובתה להנגיש ספרי לימוד וחומרי לימוד לתלמידים אלו.

  5. תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), תשע"ח – 2018 – תקנות המחייבות את הבעלויות להנגיש באופן פרטני את המסגרת החינוכית ואת חומרי הלמידה עבור כל תלמיד או הורה עם מוגבלות הלומד בבית הספר, זאת על פי הפרוצדורה הקבועה בהן. ארגון בזכות היה מעורב בעיצוב התקנות, ופעל על מנת שהתקנות ייתנו את המענה ההולם ביותר עבור כלל התלמידים.

  6. בג"צ הסעות לתלמידי השילוב- בשנת 2017 הצטרף ארגון בזכות לעתירה פרטית שעסקה בזכותם של תלמידים עם מוגבלת להסעה, וביקש מבית המשפט שידון גם בסוגיית תלמידי השילוב – בקשת בזכות התקבלה וניתן צו ביניים המורה להשוות את ההסעות בשילוב לאלו שניתנות בחינוך המיוחד. העתירה עדיין תלויה ועומדת.

יעדים לשנים 2018-2019:

  1. קידום ומימוש הזכות לשילוב באמצעות הגדלת סל השירותים בשילוב ושינוי מנגנון קבלת ההחלטות למתן זכאות לשירותי חינוך מיוחד.

  2. פרסום נייר מדיניות על נזקי החינוך הנפרד תוך הגדרת יעדים לצמצום ההפרדה במערכת החינוך של תלמידים עם מוגבלות.

  3. פרסום מידע על מצב השילוב בישראל וניטור המציאות ביום שלאחר תיקון החוק (משנת 2018).
     

 

לקריאה נוספת

 
סרטונים
 
ארכיון
ציר זמן
 

נקודות ציון

פעילות בזכות

קמפיין בזכות נגד תיקון לחוק חינוך מיוחד, לצערינו החוק עובר

סיום הפיילוט ותיקון מספר 11 לחוק החינוך המיוחד

2018

ארגון בזכות מגיש בקשה בעתירה על הסעת תלמידים משולבים וניתן צו על תנאי

2017

הרחבת הפיילוט של ועדת דורנר ל – 3 רשויות מקומיות נוספות

2014

עתירת בזכות על הנגשת ספרי לימוד

2013

2012

התחלת הפיילוט ליישום מסקנות ועדת דורנר בעיר חולון


אישרור אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות הקובעת את זכותו של תלמיד ללמוד במסגרת כללית ואת חובת המדינה לדאוג לתלמיד להתאמות ולתמיכות

הקמת ועדת עמיחי – ליישום מסקנות ועדת דורנר

2010

הגשת מסקנות ועדת דורנר לשרת החינוך דאז, יולי תמיר

2009

הקמת ועדת דורנר

הגשת עמדה לוועדה


הגשת עתירה בגין אי יישום בג"צ יתד והמשך הפלייה בתקצוב תלמידים משולבים

2007

עתירת בזכות על הוצאת שירותי סייעת מסמכות ועדת שילוב

2004

2003

עתירה ראשונה בגין אי יישום פסק דין ית"ד 

ארגון בזכות פעל לקידום חוק השילוב

2002

פסק הדין בעניין ית"ד


תיקון חוק חינוך מיוחד והוספת פרק השילוב