אומבודסמן

חוק האומבודסמן הניסיון בארץ ובעולם מראה כי אנשים המתגוררים במסגרות סגורות, ובעיקר במסגרות מוסדיות, חשופים במידה רבה יותר לפגיעה בזכויותיהם בשל היותן מסגרות מבודדות מכלל האוכלוסיה. הצעת חוק האומבודסמן של ‘בזכות’ ובשמה המלא – הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – בירור תלונות ופיקוח על שמירת זכויות של אנשים עם מוגבלות במסגרות מגורים), התשע”ו–2016 מיועדת להביא להקמתו ואיושו של גוף ממשלתי בלתי תלוי (אומבודסמן), לבירור תלונות של אנשים עם מוגבלות הנמצאים במסגרות דיור ומוסדות סגורים, ולפיקוח על שמירת זכויותיהם. המנגנון המוצע יהווה חלק מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים ולא יחליף את מנגנוני הפיקוח הקיימים כיום במשרדים הרלוונטיים. הקמתו של מנגנון הפיקוח מתחייבת מאמ

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח – 1998, שהחל את דרכו כהצעת חוק שנוסחה על ידי בזכות, והמשיך כהצעת חוק ממשלתית שהונחה על שולחן הכנסת הינו אבן דרך בחקיקה בישראל בזכויות של אנשים עם מוגבלות, עד אשר עליו אמר השופט חשין "כמוהו כחוק יסוד". החוק כולל הכרה בזכותם הבסיסית של אנשים עם מוגבלות לכבוד, לשוויון, ולקבלת החלטות בעניינם כרצונם, ובזכותם של אנשים עם מוגבלות לשוויון בתעסוקה ולתחבורה ציבורית נגישה. החוק הביא גם להקמת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - גוף ממשלתי שמטרתו לאכוף את הוראות החוק לצד מעקב וחינוך. החוק תוקן ביוזמת בזכות בשנת 2005 ונוסף פרק הנגישות אשר חולל מהפכה של ממש. על פי התיקון לחוק חלה חובה על הרשויות, על הממשלה ועל כל מקום ציבורי, גם אם הוא בבעלות פרטית, להנגיש א

רפורמה בבריאות הנפש

מהי הרפורמה בבריאות הנפש ולמה היה צריך אותה? בשנת 1994 הכירה מדינת ישראל בזכותו של כל תושב במדינה לקבל שירותי בריאות, זכות המעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. החוק גם קבע שמרבית שירותי הבריאות יינתנו על ידי קופות החולים. אחד החריגים היה תחום בריאות הנפש שנותר באחריות הישירה של משרד הבריאות. כלומר החוק לא חייב את קופות החולים לתת שירותים בתחום בריאות הנפש (טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי). לעובדה זו היו מספר השלכות. ראשית, נוצר מחסור חמור בשירותי בריאות הנפש כיוון שהם לא תוקצבו כמו שתוקצבו שאר שירותי הבריאות ושנית, נוצרה הפרדה בין כלל שירותי הבריאות לשירותי בריאות הנפש, אשר הביאה לפגיעה באיכות הטיפול אותו קיבלו מתמודדים וכן החריפה את הסטיגמה כלפי מי שטופלו במערך בריאות הנפש. מצב זה, שהיה אמור להיות

פעילות בינלאומית

בזכות פעילה בהעברת הכשרות וסדנאות בינלאומיות בתחומי מומחיות שבהם בזכות הקדימה את זמנה לא רק בישראל אלא גם בעולם. שלושת הנושאים המרכזיים הם: נגישות לצדק – הכשרת פעילים עם מוגבלות, ארגונים, עורכי דין ושופטים להנגיש את מערכת המשפט לאנשים עם כל סוגי המוגבלויות. מדובר בנושא שנהגה במסגרת פיילוט בבזכות ושעוגן כעבור שנים באמנת האו"ם (סעיף 13) כמו גם בחקיקה ישראלית חדשנית. בזכות העבירה ומעבירה הכשרות בתחום זה באפריקה, הודו, אנגליה ומקסיקו. בנוסף בזכות מספקת ייעוץ לארגונים בינלאומיים סביב תיקים פרטניים. כשרות משפטית – בזכות הובילה בשנים האחרונות את נושא פיתוח חלופות לאפוטרופסות וקידום קבלת החלטות נתמכת. בזכות העבירה לאורך השנים הרצאות וסדנאות במדינות רבות בתחום זה: סין, בולגריה, צ'כיה, ארה"ב, קנדה, גי