רקע
העבודה היא מרכיב מרכזי בחייו של כל אדם - לא כמקור פרנסה בלבד, אלא גם כאמצעי לביטוי עצמי. עבור אנשים עם מוגבלות היא גם ביטוי לעקרון הנורמליזציה.
כתוצאה מהפליה רבת שנים, שיעורי האבטלה בקרב אנשים עם מוגבלות מרקיעי שחקים, גם ביחס למצב הקשה ממילא במשק הישראלי. בדוח הוועדה אשר התכנסה לקראת חקיקתו של חוק השוויון, נמסר כי 75% מקרב האנשים עם מוגבלויות פיסיות קשות, שכליות ונפשיות, 72% מקרב האנשים העיוורים, ומעל 20% מקרב האנשים החרשים - מובטלים.
חוק השוויון - פרק התעסוקה
לאור המצב הקשה בתחום התעסוקה, שכולל שיעורי אבטלה גבוהים, שכר נמוך ומסגרות מוגנות סגרגטיביות, אשר לעיתים אינן מכוונות אנשים לשילוב בשוק העבודה החופשי, פרק התעסוקה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוא חיוני מאין כמותו. הפרק, אשר נכנס לתוקפו בחודש ינואר 1999, קובע כדלקמן:
איסור הפליה: חוק השוויון קובע, כי אסור להפלות אדם במקום עבודה בשל מוגבלותו - בקבלה לעבודה, בתנאי שכרו, בקידום, בפיטורין וכד'. התנאי לכך הוא, כי האדם אכן כשיר לתפקיד.
חובה לבצע התאמות במקום העבודה: חלק מאיסור האפליה לפי החוק כולל את החובה המוטלת על מעביד להתאים את מקום העבודה ואת דרישות התפקיד לצרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות: הנחת רמפה לאדם המתנייד בכסא גלגלים; תוספת זמן במבחן קבלה לעבודה למועמדת עם לקות למידה; הגמשת שעות עבודה לעובד, אשר צריך לצאת לטיפולים מחמת מוגבלותו או מוגבלות ילדו, ועוד. אי ביצוע התאמות מהווה אפליה אסורה.
השתתפות המדינה במימון ההתאמות: כדי שהנטל הכלכלי הכרוך בביצוע ההתאמות עבור עובדים עם מוגבלות במקום העבודה לא ייפול כולו על המעביד, נקבעו בתקנות הכללים להשתתפות המדינה במימון התאמות.
מעסיקים הזכאים להשתתפות המדינה במימון התאמות: מעסיק המעונין לקלוט לעבודה אדם עם מוגבלות, לשליש משרה לפחות ולתקופה של 12 חודשים לפחות, או שההעסקה היא לתקופות קצובות רצופות שעולות יחד על 12 חודשים, והנדרש להתאים את סביבת העבודה עבור העובד; מעסיק שביצע התאמה לעובד עם מוגבלות בעבר ולאחר 1/5/2006; מעסיק המבצע התאמות במקום תעסוקה רגיל, אשר נדרשות בשל צרכיו המיוחדים של המשתקם המועסק אצלו, לצורך העסקתו.
ההתאמות במקום העבודה שניתן להן מימון מהמדינה יכולות להיות שירותי הדרכה ראשונית למעסיקים בתחום המוגבלות של העובד, שירותי תרגום ותמלול לעובד עם מוגבלות שיש לו ירידה בשמיעה, התאמות פיזיות כהתאמות במקרקעין, או מכשירים, עזרים והתקנים, מחשוב מיוחד לעובד המחזיק תעודת עיוור, וכיוצא באלה.
סכום השתתפות המדינה בביצוע ההתאמות הינו על פי סוג הבקשה, על פי מספר המועסקים במקום העבודה, ולא יעלה על 60,000 ₪ לעובד לכל היותר (נכון לאוקטובר 2007).
לפרטים נוספים על הזכאות ואופן הגשת הבקשה, ניתן לפנות ל"מטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה", שבמשרד התמ"ת ( www.moital.gov.il )
חניה נגישה במקום העבודה: חוק השוויון קובע כי תינתן עדיפות לאנשים עם מוגבלות בחניה במקום העבודה. בכנסת אושרו תקנות המחייבות מעסיק להקצות לכל עובד שיש לו מוגבלות בניידות חניה נגישה לשימושו הבלעדי. [קישור לפרק יישום החוק - תת-פרק תעסוקה]
ייצוג הולם: בנוסף, החוק קובע כי יש לפעול לקידום הייצוג ההולם בכל מקום עבודה אשר בו מעל 25 עובדים.
תוכניות תעסוקה ושיקום: עוד מטיל החוק חובה על שר העבודה והרווחה ליזום, להכין ולפתח תוכניות תעסוקה ושיקום, תוך העדפת השתלבותם של אנשים עם מוגבלות במקומות עבודה רגילים.
סנקציות: עובד או מועמד לעבודה, אשר הופלה במקום עבודה מחמת מוגבלותו, רשאי לתבוע את המעביד בבית הדין לעבודה. בית הדין רשאי לפסוק לטובתו פיצוי כספי, וכן לתת צו להעסקתו, לעריכת התאמות, להחזרתו לעבודה וכד'.
שכר מינימום לעובדים עם מוגבלות
אחת הבעיות העומדות בפני שילובם בשוק העבודה של אנשים עם מוגבלויות קשות היא, כי אם יכולת העבודה שלהם נמוכה באופן משמעותי לעומת עובדים אחרים - מעבידים אינם מוכנים לשלם להם את שכר המינימום הקבוע בחוק. כתוצאה מכך, חלקם אינם מוצאים מקומות עבודה; אחרים משולבים בשוק התעסוקה, אך אינם נחשבים לעובדים - על כל המשתמע מכך מבחינת זכויותיהם הסוציאליות (שכר פרוץ, אין חופשות וכד').
תקנות שכר מינימום (שכר מינימום מותאם לעובד עם מוגבלות בעל יכולת עבודה מופחתת) נועדו לפתור בעיות אלו. תקנות אלו נועדו להבטיח את זכויותיהם של מי שתפוקת עבודתם נקבעה על ידי גורם ממלכתי אובייקטיבי כנמוכה מ-75% ומטה מתפוקתם של עובדים אחרים. על פי התקנות, בין עובדים אלו לבין מעסיקיהם מתקיימים יחסי עובד-מעביד.
אם תפוקתו של העובד עם מוגבלות נמוכה משל עובד אחר, בשל מוגבלותו, ואישור על שכר מינימום מותאם לו יקדם שילובו בשוק התעסוקה, יכול עובד עם מוגבלות לפנות בבקשה להתאמת שכרו.
את הבקשה יש להגיש ל"מטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה" שבמשרד התמ"ת. לאחר הגשת הבקשה, מופנה העובד עם מוגבלות על ידי ה"מטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה" שבמשרד התמ"ת, לאבחון מקצועי של יכולת עבודתו.
אם שוכנע מנהל "המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה" שבמשרד התמ"ת, כי יכולת עבודתו של העובד עם מוגבלות שהגיש את הבקשה פחותה, עקב מוגבלותו, מיכולת העבודה הרגילה באותו תפקיד, הוא יחליט על שכר מינימום מותאם, והחלטתו תיקבע את שיעוריו של שכר המינימום המותאם, על פי מדרגות שנקבעו: למשל, מי שרמת יכולתו היא מ-50% עד 75% מיכולת עבודה של עובד ללא מוגבלות זכאי ל75% משכר המינימום.
חשוב לזכור - עובד עם מוגבלות שתפוקתו 75% ומעלה מתפוקת עבודה של עובד אחר, זכאי לכל הזכויות המוקנות לעובד.
אנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים
בשנת 2007 נחקק חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה. חוק זה נועד להבטיח את זכויותיהם של מועסקים עם מוגבלות שתפוקת עבודתם נקבעה על ידי גורם ממלכתי אובייקטיבי כנמוכה מ-20% מתפוקת עבודתם של מועסקים אחרים.
מטרת החוק היא לאפשר גם לאנשים עם מוגבלות קשה להיות מועסקים לא רק במסגרות תעסוקה נבדלות, אלא במקום עבודה רגיל, בחברת אנשים ללא מוגבלות, בשילוב ובמגע יומיומי עם הקהילה.
הנחת החוק היא כי עיקר עבודתם של עובדים אלו הינה למטרות שיקומיות, ולכן נקבע כי אין ביניהם לבין המעסיק יחסי עובד-מעביד, אך נקבעו זכויותיהם לגמול שכר ולתנאים סוציאליים.
אם תפוקתו של מועסק עם מוגבלות נמוכה, בשל מוגבלותו, מ-20% מתפוקתו של עובד אחר באותו תפקיד ובאותו מקום תעסוקה, והכרה בו כ"משתקם" תקדם את שילובו בשוק התעסוקה, הוא יכול לפנות בבקשה לקביעת מעמדו כמשתקם ולקביעת שיעור גמול התעסוקה שלו.
את הבקשה יכול להגיש מועסק עם מוגבלות, או מי שמוסמך או מורשה לפעול בשמו לענין זה (למשל, אם נקבע לו אפוטרופוס). הבקשה צריכה להיות לגבי העסקה במקום תעסוקה רגיל מסוים ובתפקיד מסוים.
מעסיק לא יכול להגיש את הבקשה, גם לא בשמו של המועסק.
את הבקשה יש להגיש ל"מטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה" שבמשרד התמ"ת. לאחר הגשת הבקשה, יבצע ה"מטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה" שבמשרד התמ"ת
את הערכת יכולת התעסוקה.
הערכת יכולת התעסוקה של מועסק עם מוגבלות תיעשה על פי יכולת ההתמדה שלו בתעסוקה, איכותה ורמתה, התפוקה, הרגלי העבודה ומידת ההשתלבות במקום התעסוקה, והאם ההעסקה נועדה במהותה לשיקום במקום תעסוקה רגיל.
לשם ביצוע ההערכה יכול ה"מטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה" שבמשרד התמ"ת לדרוש אבחונים, הערכות תעסוקה ודיווחים על תכניות השיקום שנערכו בעבר, אם נערכו כאלה, למועסק עם המוגבלות מהמשרדים הרלוונטיים (למשל לגבי מועסק עם מוגבלות שהוא נכה נפש, ממשרד הבריאות; לגבי מועסק עם מוגבלות שהוא נכה צה"ל, ממשרד הביטחון; לגבי מועסק עם מוגבלות אחרת, ממשרד הרווחה).
אם שוכנע מנהל "המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה" שבמשרד התמ"ת, כי יכולת עבודתו של העובד עם מוגבלות שהגיש את הבקשה פחותה באופן ניכר, עקב מוגבלותו, מיכולת העבודה הרגילה באותו תפקיד, וכי העסקתו נועדה במהותה לשיקום, הוא יקבע את מעמדו של מועסק עם מוגבלות כמשתקם.
הערכת יכולת התעסוקה תתבצע שוב למשתקם גם בתום שנה, בתום שנתיים, בתום ארבע שנים ממועד ההחלטה בבקשה, ובכל עת שמנהל "המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה" שבמשרד התמ"ת שוכנע כי חל שינוי בנסיבות.
אפשר לערער על ההחלטה לבית הדין האזורי לעבודה.
מכיוון שעל פי החוק בין המשתקם ובין מעסיקו במקום תעסוקה רגיל אין יחסי עובד ומעביד, פורטו בחוק זכויות רבות כמו זכותו של המשתקם לגמול תעסוקה באחוזים משכר המינימום, לימי חופשה בתשלום, לימי מחלה, להחזר הוצאות נסיעה, לשעות מנוחה, ולליווי שיקומי תומך תעסוקה אחר. גמול התעסוקה לא ייחשב כהכנסה לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי.
בתחילת ההעסקה על המשתקם לקבל מהמעסיק הודעה המפרטת את תנאי התעסוקה, לרבות תאריך תחילת התעסוקה, מהות התעסוקה, זהות הממונה, שיעור גמול התעסוקה, ומועדי התשלום, זכויות שיקבל בשל התעסוקה, לרבות ימי חופשה וימי העדרויות בתשלום, וכל פרט מהותי אחר הנוגע לתעסוקה.
מסגרות תעסוקה מוגנות
ישנם אנשים עם מוגבלות אשר זקוקים למסגרת תעסוקה מוגנת.
אדם כזה, שהגיע לגיל 21, יעבור ממסגרת חינוכית למסגרת תעסוקתית לאחר שנעשה לו אבחון, ובתנאי שמשרד העבודה והרווחה הקצה עבורו 'מכסה'. כמות המכסות השנתיות מוגבלת, ובשל העדר מכסות אנשים רבים ממתינים זמן רב ללא מסגרת תעסוקתית. 'דמי האחזקה' הניתנים למסגרת תעסוקתית, נקבעים לפי רמת המוגבלות, והם נעים בין כמה מאות שקלים ועד 2000 ש'ח. 25% מן הסכום משולם על-ידי הרשות המקומית, ו - 75% על-ידי משרד העבודה והרווחה. מסגרות התעסוקה בנויות בצורה מדורגת, באופן שייתן מענה לאנשים בעלי צרכים שונים, והן כוללות (רשימה חלקית בלבד):
מרכז יום טיפולי - מסגרת טיפולית מלאה, בה ניתנים גם טיפולים פרא-רפואיים. למרכז מופנים אנשים עם מוגבלויות קשות, והם עובדים יחסית מעט.
המע'ש - מסגרת עבודה מוגנת, בה עובדים אנשים עם מוגבלות בלבד, בעבודות יזומות. העבודה היא בדרך-כלל פשוטה ומונוטונית. השכר עומד על עשרות בודדות של שקלים בחודש.
תכנית עבודה נתמכת - עבודה חצי-מוגנת בשוק החופשי, המיועדת בדרך כלל לאנשים שעבדו בעבר במע'ש. הם אינם נחשבים לעובדים במקום העבודה, אלא ממשיכים להיות עובדיה של המסגרת התעסוקתית המפנה. שכרם עומד בדרך כלל על מאות בודדות של שקלים, והם אינם נהנים מזכויות סוציאליות.
חוק שיקום נכי נפש בקהילה
לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש'ס - 2000, אדם שנקבעו לו מעל 40% נכות רפואית בשל הפרעה נפשית, זכאי לפנות לוועדת שיקום אזורית, בבקשה שזו תכין עבורו תוכנית שיקום. תוכנית השיקום יכולה לכלול, בין היתר, תוכנית בתחום התעסוקה: שירותי אבחון והכשרה; סיוע בשילוב בשוק התעסוקה - כעצמאי או כשכיר; הפניה לתעסוקה נתמכת, למפעל מוגן או למועדון תעסוקתי, ועוד.
שוויון בתעסוקה בראי בתי המשפט
בשנים האחרונות הגיעו לבתי המשפט מקרים שונים, בהם נדרש בית המשפט להכריע אם אנשים הופלו בגלל מוגבלותם:
- בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פסק, כי החובה לפעול לקידום הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות במקומות עבודה חלה גם בעת פיטורין. לכן, כאשר מעביד מפטר עובדים מחמת צמצומים, עליו לשקול את מוגבלותו של העובד לכף זכות (בש'א 2968/01).
- עובדת סוציאלית הועברה מתפקידה מחמת מוגבלות בשמיעה לאחר שש שנות עבודה בעירייה. ארגון בזכות, בשיתוף עם ארגון בקול, הגישו בשמה תביעה לבית הדין לעבודה. בעקבות הגשת התביעה, נחתם הסכם עם העירייה, לפיו העובדת תחזור לעבודתה, עם ההתאמות הנדרשות להעסקתה, לרבות תמלול ישיבות רבות משתתפים, סיוע בביצוע טלפונים ועוד.
- עורך דין, אשר עבד במשטרה כתובע, פוטר בגלל מוגבלויות פיסיות קלות (כמו קושי בסחיבת תיקים, קושי לעמוד בפני בית-המשפט ועוד). הוא עתר לבג'צ. ארגון בזכות הצטרף לעתירה וטען, כי פיטוריו עומדים בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בעקבות העתירה, העותר חזר לעבודתו במשטרה, עם ההתאמות להן הוא זקוק (מחשב נייד).
- אדם עם מוגבלות פיסית קלה, העובד בעירייה במהלך ארבע-עשרה השנים האחרונות, אינו מקבל קביעות. בחוזה שנחתם עמו מדי שנה נכתב במפורש, כי הדבר נובע ממגבלותיו. ארגון בזכות והעובד הגישו תביעה לבית הדין לעבודה. בעקבות הגשת התביעה, נחתם הסכם עם העירייה, לפיו האדם יקבל קביעות, ואף יקבל את כל הזכויות הסוציאליות כעובד קבוע רטרואקטיבית, במיום כניסתו לתפקיד.
- אדם עם מוגבלות פיזית שעבד כשרת בבית ספר, פוטר על רקע מוגבלותו. לבית הדין הוגשה תביעה כנגד המעסיק, ולאחר הליכי גישור הוא הוחזר לעבודתו.
