רקע
מתוך 1,559,297 תלמידים הלומדים במסגרות חינוך שונות במדינת ישראל, כעשרה אחוז הם תלמידים עם צרכים מיוחדים. כ - 36,000 תלמידים לומדים במסגרות החינוך המיוחד; אחרים משולבים בבתי הספר הרגילים.
מפניות שמגיעות לארגון בזכות עולה, כי מערכת החינוך נותנת מענה חלקי בלבד לצורכיהם.
חינוך מיוחד
מטרתו של חוק חינוך מיוחד, התשמ'ח - 1988 היא לקדם ולפתח כישוריו של הילד, בכדי להקל על שילובו בחברה ובמעגל העבודה. לפי החוק, זכאי ילד עם מוגבלות שכלית, נפשית, גופנית או התנהגותית בגילאים 21-3, לחינוך מיוחד. החינוך המיוחד הוא חינם, והוא יינתן לילד באזור מגוריו, או במקום אחר, קרוב ככל האפשר למקום מגוריו. חינוך מיוחד כולל, לפי החוק, טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק ועוד - לפי צורכי הילד.
על-פי החוק, ועדת השמה היא הקובעת את זכאותו של ילד לחינוך מיוחד ואת המסגרת המתאימה לו: כתה רגילה, כתה מיוחדת בבית-ספר רגיל או בית-ספר לחינוך מיוחד. להוריו של הילד יש זכות להשתתף בדיוני הוועדה ולקבל את החלטתה ונימוקיה. להורים יש גם זכות לערער על החלטתה של הוועדה, תוך 21 יום מיום קבלתה של ההחלטה, בפני ועדת ערר מחוזית.
מנהל בית הספר בו לומד הילד צריך ליזום דיון חוזר בוועדת ההשמה כל שלוש שנים, ויכול לעשות זאת גם לאחר תקופה קצרה מזו. גם הורה יכול ליזום דיון חוזר, אם חלפה שנה מאז הדיון האחרון בוועדת ההשמה.
דף מידע: חינוך מיוחד
שילוב ילדים עם מוגבלות בחינוך הרגיל
הזכות ללמוד במסגרות החינוך הרגילות
חוק חינוך מיוחד, התשמ'ח - 1988 קובע כי ועדת השמה חייבת לתת עדיפות לשילובו של ילד עם צרכים מיוחדים במסגרת רגילה. זכות זו, ללמוד במסגרת נורמטיבית, היא חלק מזכותו של אדם עם מוגבלות לחיות בקהילה ולהשתתף בפעילות הנערכת בה באופן פעיל ושוויוני. הדבר עולה בקנה אחד עם תפיסות חינוכיות, המעלות על נס את החשיבות שבהקניית התנהגות נורמטיבית לילדים עם מוגבלות, בד בבד עם יצירת חברה סובלנית יותר.
פרק השילוב בחוק חינוך מיוחד ("חוק השילוב")
בשנת 2002, בעקבות יוזמת חקיקה שהוביל ארגון בזכות, תוקן חוק חינוך מיוחד, ונוסף לו הפרק על שילוב ילד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל.
פרק השילוב קובע את זכאותו של ילד עם צרכים מיוחדים, המשולב בחינוך הרגיל, לתוספת של הוראה ולימוד ולשירותים מיוחדים, שיאפשרו את שילובו, וכן תהליך מוגדר לקביעתה. מעתה, ועדות בית ספריות יקבעו את זכאות הילד להיכלל בתוכנית השילוב של בית הספר ואת השירותים המיוחדים שיקבל, מתוך רשימה שקבע החוק: עזרים מסייעם, שירותי סיוע, שירותים פסיכולוגיים, שירותים פארא רפואיים, ושירות אחר שיקבע שר החינוך בצו.
אי יישומו של פרק השילוב על ידי משרד החינוך, בעיקר ביחס להקצאת שירותי סייעות, שהוקצו במשורה ועל פי שיקול דעת של מפקחי החינוך המיוחד בלבד, היה הרקע להגשת עתירה לבג"ץ על ידי ארגון בזכות בשנת 2003. בעקבות פסק הדין, שינה לבסוף משרד החינוך את השיטה להקצאת שירותי סייעות והתאימה לפרק השילוב.
ארגון בזכות ממשיך ללוות את יישומו של פרק השילוב, תוך מתן מענה למאות פניות ציבור, פרסום דפי מידע, ייעוץ לארגוני הורים לילדים עם מוגבלות ולארגונים שונים העוסקים בזכות לחינוך, וקשר מתמיד עם משרד החינוך להבטחת יישום החוק.
דף מידע להורים: לקראת שילוב ילדכם - עדכונים לקראת שנה"ל תשס"ח
שילוב בבית המשפט העליון
לפסק הדין:
בג"ץ 6973/03 מרציאנו נגד משרד האוצר, דינים עליון, ס"ו 415
דנג"ץ 247/04 שר האוצר ואח' נ' מרציאנו ואח'
חוק מעונות יום שיקומיים
לפי חוק מעונות יום שיקומיים, פעוט זכאי לטיפול ולחינוך במעון יום שיקומי, קרוב ככל האפשר למקום מגוריו, בהתאם לסל שירותים שיותאם לצרכיו.
הזכאות קמה אם בפעוט מתמלאים התנאים הבאים:
- הפעוט נמצא בטווח הגילאים שבין שנה עד שלוש שנים.
- מתקיים בו אחד מאלה:
ועדת אבחון לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) קבעה כי הוא ילד עם פיגור שכלי; או -
הוא זכאי לגמלת ילד נכה מן המוסד לביטוח לאומי.
- ועדת הערכה קבעה, כי הוא זקוק לטיפול במעון יום שיקומי.
חוק מעונות שיקומיים בראי בתי המשפט
- לארגון בזכות הגיעו תלונות על העדר הסעות לפעוטות עם מוגבלות, הזכאים למעון יום שיקומי ולהסעה מן הבית למעון וממנו. ארגון בזכות הגיש שורה של עתירות מינהליות. בעקבות כל אחת מן העתירות, הפעוט זכה להסעה בטיחותית. בנוסף, העתירות היו בין הגורמים, אשר גרמו לשינוי שיטת התקצוב של ההסעות.
- ארגון בזכות, מרכז השופט חיים כהן וח"כ מלכיאור עתרו לבג"צ בשם פעוטות עם לקויות, אשר בגלל בעיות בריאות קשות, לא זכו לקבל מעון יו שיקומי. בית המשפט העליון קיבל את העתירה, הורה לשלב פעוטות עם בעיות בריאות במעונות יום שיקומיים, ולתת להם מענה הולם לצורכיהם (בג"צ 7974/04).
הסעות בחינוך המיוחד
רקע
על פי נתונים שנמסרו על ידי משרד החינוך, מספק המשרד שירותי הסעות לכ - 23,000 ילדי החינוך המיוחד בארץ.
החוק
על-פי חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות, התשנ'ד - 1994, זכאים ילדים עם צרכים מיוחדים (בהתאם לרשימה שפורטה בתקנות) להסעה מביתם לבית-הספר בו הם לומדים ובחזרה. האחריות לארגון ההסעות היא על הרשות המקומית בתחומה גר הילד. הרשות, ולא המשפחה, היא אשר צריכה לממן את ההסעות. בשנת 2002 הורחב החוק, והוחל, בשינויים קלים, גם על פעוטות בגילאי שנה עד שלוש שנים, הלומדים במעון יום שיקומי.
בנוסף, על-פי תקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים (כללים ומבחנים לזכאות להסעה ולליווי) (תיקון), התשנ'ח - 1998, ילד זכאי לליווי של אדם מבוגר, נוסף על הנהג, אם הוא משתייך לאחת משלוש קבוצות:
- ילד הזכאי לחינוך לפי חוק החינוך המיוחד, אשר ועדת השמה קבעה כי הוא ילד עם מחלת נפש, אוטיזם, הפרעות התנהגות קשות, פיגור עמוק (סיעודי) או קשה או בינוני.
- ילד עם שיתוק מוחין או עם מוגבלות פיסית קשה.
- ילד, אשר ועדת החריגים שבמשרד החינוך קבעה כי הוא זכאי לליווי.
במקרים של חילוקי דעות בין ההורים לבין הרשות המקומית, אפשר לפנות לוועדת החריגים.
המצב בפועל
חוק ההסעה הבטיחותית לילדים נכים אינו מיושם במלואו. מדי שנה מגיעות לארגון בזכות תלונות רבות מצד הורים, אשר ילדיהם זכאים להסעה או לליווי - אך אינם זוכים להם. יתרה מזאת: נהגי ההסעה אינם מקבלים הכשרה להסעתם של ילדים עם מוגבלות; הרכבים בהם הילדים מוסעים אינם מותאמים לצורכיהם (בניגוד לחוק) ועוד. כתוצאה מכך, ילדים נחבלים קשות במהלך ההסעות.
פורום הסעות בריכוזו של ארגון בזכות
לאור המצב הקשה והתלונות הרבות, ארגון בזכות יזם פורום, שתפקידו לאתר את הסיבות לאי קיומו של החוק, ולהביא לשינוי המצב. בפורום חברים מרפאים בעיסוק מבתי ספר לחינוך מיוחד ברחבי הארץ, והורים לילדים עם צרכים מיוחדים, הרואים בטיפול בנושא חשיבות עליונה.
עד כה נפגשו חברי הפורום עם גורמים שונים, בהם אנשי משרד החינוך, מרכז השלטון המקומי, וחברות הסעות, לצורך לימוד מעמיק של הנושא. נראה, כי הבעיות העיקריות הן אי הכשרתם של מלווים ונהגים, וכן העדר פיקוח על יישום החוק ואכיפתו. במקביל, נעשית פעילות תקשורתית-הסברתית, להעלאת המודעות הציבורית לנושא, ולגיוס אנשים נוספים לפעילות. בנוסף, חברי הפורום בודקים את המצב בעולם בתחום זה, אוספים חומר ושוקדים של עיבודו ותרגומו לעברית. חומר זה יהווה בסיס להכנת תוכניות הכשרה לנהגים ולמלווים.
חינוך מיוחד בחברה הערבית
חוק חינוך מיוחד קובע, כי כל ילד בין הגילאים 3-21, שהוא ילד עם צרכים מיוחדים, זכאי למסגרת חינוכית המתאימה לצרכיו המיוחדים, לרבות טיפולים פרא-רפואיים. עוד קובע החוק כי יש לתת עדיפות לשילובו של הילד בעל הצרכים המיוחדים במסגרת חינוכית רגילה.
אכן, מאז תחילת הפעלתו של החוק (1992), חלו תמורות משמעותיות בתחום זה במגזר היהודי. לצערנו, לא כך הדבר בחברה הערבית, בה ילדים רבים עדיין לא אובחנו מעולם, וילדים רבים עם צרכים מיוחדים נמצאים בבית ללא מסגרת חינוכית כלשהי. ילדים אשר אותרו ואובחנו, לומדים לרוב במסגרות שאינן מתאימות לצורכיהם: ילדים אוטיסטים לומדים יחד עם ילדים חירשים; ילדים עם מוגבלות שכלית קלה לומדים יחד עם ילדים בעלי מוגבלות שכלית קשה; ועוד.
אחת הסיבות למצב חמור זה, היא חוסר המודעות של הציבור הערבי בכלל, וחוסר מודעותם של הורים להם ילדים עם צרכים מיוחדים בפרט, לזכויות שחוק חינוך מיוחד מקנה לילדיהם; עקב כך, הם אינם דורשים אותן.
פורום חינוך מיוחד בחברה הערבית
עקב המצב הקשה בחברה הערבית בתחום חינוך מיוחד, הוקם פורום על מנת לקדם נושא זה ולחולל בו שינוי. בפורום היו שותפים הארגונים קשר, עדאלה, בזכות, וכן שתי"ל. במסגרת פעילות הפורום הועברו מספר סדנאות של שלושה מפגשים כל אחת בערים סכנין, אום-אל-פחם, טירה, וכן בנגב. הסדנאות היו מיועדים להורים, ומטרתם הייתה להעלות את מודעות ההורים לזכויותיהם של ילדיהם עם הצרכים המיוחדים במערכת החינוך. בחלק מהמקומות הוקמו בעקבות הסדנאות ועדי הורים אשר ממשיכים לפעול.
בנוסף פועל הפורום במשרדי הממשלה ובכנסת.
בימים אלה נמצא הפורום בבדיקה מחודשת של פעילותו. במסגרת פעילות זאת נבדקות מטרותיו מחדש ונבחנת האפשרות של הרחבתו על ידי צירופם של ארגונים נוספים.
מוקד פניות ציבור בנצרת
בין השנים 1998- 2004 קיים בזכות שלוחה בנצרת שמטרתה לקדם את נושא חינוך המיוחד בחברה הערבית. בשלוחה זאת פעל מוקד פניות ציבור עבור הורים לילד או ילדה עם צרכים מיוחדים אשר רצו לקבל מידע לגבי הזכויות שחוק חינוך מיוחד מקנה להם.
כמו-כן, קיימה הרכזת הרצאות בבתי ספר לחינוך מיוחד ובלשכות לשירותים חברתיים בנושא חינוך מיוחד. בנוסף היא ליוותה קבוצות הורים והורים פרטניים במאבקם למימוש זכויות עבור ילדיהם.
הפרוייקט נסגר עקב העדר מימון.
